1

בפני בקשה להחזרת תפוס.

ביום 2.10.2007 הוגשה תלונה על ידי עובדת במשרד להגנת הסביבה בגין גניבת מנוע מסירת פיקוח של המשרד העוגנת בתחנת כיבוי אש בכנרת.

ביום 15.5.2008 הודיע עובד באגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, כי איתר את המנוע הגנוב במהלך סיור בנמל הדיג בחיפה. המנוע היה מותקן על סירה שבבעלות המבקש. ביום 20.5.2008 נתפס המנוע. המבקש נחקר ביום 21.5.2008 בחשד להחזקת רכוש גנוב. הלה ציין כי רכש את המנוע מאדם שאת שמו אינו מכיר, תמורת 12,000 ₪. הקשר בין השניים נוצר דרך אתר מכירות באינטרנט (יד2). המבקש בדק את המנוע (גם בעזרתו של מכונאי), אך לא נערך חוזה בין השניים והוא לא קיבל לידיו קבלה או פרטים כלשהם של המוכר. המבקש התקין את המנוע על סירה שבנה ורשם את הסירה במשרד התחבורה. לטענת המבקש, לא בדק את מסר הרישוי של המנוע ולא חשד בדבר.

2

בחלוף כשמונה שנים (!), ביום 25.5.16, פנה המבקש למשיבה בבקשה להחזרת המנוע התפוס. המשיבה הפנתה את המבקש לבית המשפט לקבלת צו החזרת תפוס. מכאן הבקשה.

רק לאחר הגשת הבקשה התברר, כי המנוע למעשה לא רשום כמוצג תפוס אצל המשיבה, וכי הוא מוחזק למעשה ע"י השיטור הימי. בירור נוסף העלה כי חברת "ענבל" פיצתה כבר בשנת 2007 את המשרד לאיכות הסביבה בגין גניבת המנוע. בשנת 2008 נודע לחברת "ענבל" כי המנוע נמצא. המכון לחקר ימים ואגמים הביע עניין ברכישת המנוע (ואף העביר סכום כסף לשם רכישתו), אולם בשנת 2012, בשל התמשכות ההליכים - חזר בו המכון מכוונתו לרכוש את המנוע.

עיון בתיק החקירה אינו מלמד על רישום כלשהו בנוגע למועד סגירת התיק. בדיון בפני שהתקיים ביום 6.12.16 הודיע נציג המשיבה, לאחר בירור - כי תיק החקירה נסגרת ביום 10.1.2015.

לאחר עיון בתיק החקירה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפני ביום 6.12.16 - נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, בהחלטה בדבר מתן צו למסירת חפץ נוהגת רמת ההוכחה האזרחית של "עמידה במאזן ההסתברויות". אני סבור, כי ב"התחרות" בין זכותו של המבקש במנוע התפוס מזה, וזכותה של המדינה (וחברת "ענבל") מזה - גוברת זכותם של האחרונים, ולוּ לשלב הנוכחי של ההליך.

הראיות שבפני מלמדות כי המנוע התפוס נגנב מסירה שבבעלות המדינה, ואז נמכר למבקש בתנאים אשר על פניו מעלים חשד בדבר כשרות העסקה (הן בבחינת נסיבות ביצוע העסקה והן מבחינת מחיר העסקה). בנוסף, הבעלים (המשרד להגנת הסביבה) פוצה על ידי חברת "ענבל" בגין גניבת המנוע. ברי, לפיכך, כי באיזון בין זכותו של המבקש לבין זכותה של חברת "ענבל" - גוברת זכותה של האחרונה.

יודגש, כי החלטתי לפיה היחידה החוקרת תעביר את התפוס לידי המבקשים - אינה מהווה הכרעה סופית בדבר גורלו של התפוס, ואין לראות בהחלטתי זו משום הכרעה בשאלת הזכויות המהותיות בחפץ התפוס. כידוע, צו למסירת חפץ לאדם פלוני - מהווה הכרעה "זמנית" בלבד בגורלו של החפץ התפוס, ובידי המבקש פתוחה הדרך לפנות בהליך אזרחי להשבת התפוס לידיו [השווה י' קדמי, "על סדר הדין בפלילים", חלק ראשון, ע' 731 (מהדורת תשס"ח-2008)].

3

בטרם חתימה אציין, כי עיון בתיק החקירה מלמד על שורה של ליקויים בהתנהלות המשיבה, ליקויים אשר לא מצאתי להם הסבר:

ראשית, תיק החקירה נסגר רק ביום 10.1.2015 - קרוב לשבע שנים לאחר שבוצעה בו פעולת החקירה האחרונה. לא ברור מדוע נדרש היה פרק זמן כה ממושך להחלטה על סגירת התיק, ולמעלה מכך - לא ברור מדוע אין בתיק כל תיעוד על סגירת התיק.

שנית, בתיק וברישומי המשיבה - לא הופיע כל אזכור לתפיסת המנוע (ככל הנראה כי הועבר לחזקתה של יחידת השיטור הימי). מחדל זה הוביל למחדל נוסף - המשיבה החזיקה בתפוס למעלה משש שנים ללא כל החלטה שיפוטית המורה על הארכת צו התפיסה. מעבר לכך, עם סגירת התיק לפני קרוב לשנתיים - לא התקבלה כל החלטה אצל המשיבה מה ייעשה במנוע התפוס. בנוסף, חוסר מודעותה של המשיבה באשר לעצם קיומו של המנוע התפוס - מנעה כל אפשרות ליזום מהלך שיוביל למסירת התפוס לידי חברת "ענבל". כך קרה כי המנוע מוחזק מזה שנים ביחידת השיטור הימי כאבן שאין לה הופכין, בעוד שהמכון לחקר ימים ואגמים הביע התעניינות ברכישת המנוע (ואף הפקיד לשם כך סכום כסף לא מבוטל).

נציג המשיבה ציין במהלך הדיון, כי בשל העובדה כי מדובר במוצע אשר לא נרשם במחסן המוצגים של היחידה החוקרת, הרי שהדברים "נפלו בין הכסאות". דומני כי הסבר זה עושה חסד עם המשיבה. לולא פנייתו של המבקש, ספק אם מי מהנוגעים בדבר היה נזכר כי בחזקתה של המשיבה מצוי מזה שנים מנוע תפוס - ללא צו שיפוטי - המעלה אבק במחסני יחידת השיטור הימי. טוב תעשה המשיבה, לו תבחן את התנהלותה בתיק זה ותפיק לקחים שימנעו הישנותם של מקרים דומים בעתיד.

סוף דבר: הבקשה כאמור נדחית. המשיבה תוכל להעביר את המנוע התפוס לחזקת חברת "ענבל", אשר פיצתה את הבעלים בגין גניבתו.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

תיק החקירה יוחזר למשיבה.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

4