1

1.     בתאריך 21.5.17 הוריתי על הארכת תוקף החזקת תפוסים עד ליום 20.11.17. מדובר בשני חשבונות בנק בהם נתפס כסף בסך כולל של כ- 27 מיליון ₪. החלטה זו האריכה צו הקפאה שניתן ב- 19 בפברואר 2017 לחשבון בבנק מזרחי שמספרו 135877 (ובו נתפס סך 24,686,342.76 ₪) וצו הקפאה שניתן ביום 6.3.17 לבנק דיסקונט לגבי חשבון 7592258 בו נתפס סכום של 3,028,662.01 ₪.

2.     בהחלטה הקודמת קבעתי כי הראיות שהובאו לעיוני הקימו תשתית ראייתית בסיסית וראשונית המצדיקה הארכת תוקף התפיסה. בהחלטה התייחסתי לכך שהחקירה נמצאת בצעדיה הראשונים ולסרבול הנובע מחקירה משותפת למספר מדינות. בחנתי אפשרות לצמצום תחולת הצווים ומצאתי שמדובר בחשבונות שאינם משמשים להתנהלות שוטפת ולצרכי מחייה ועל כן הפגיעה בזכות הקנין היא מידתית.

2

3.     ערר שהוגש על החלטה זו נדחה בבית המשפט המחוזי (כב' השופט הימן) בתאריך 30.8.17.

4.     עתה מונחת לפני בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים למשך 180 יום נוספים.

טיעוני המבקשת

5.     המבקשת ציינה כי המשיבים הם אב ובנו, אזרחי דרום אפריקה שנמלטו לאוסטרליה והוצאו נגדם צווי מעצר בין-לאומיים. על פי החשדות מדובר בעבירות מרמה והונאה, הלבנת הון ועבירות מיסים שבוצעו בדרום אפריקה. בערוץ זה נטען כי עבירות המקור בוצעו בדרום אפריקה והלבנת ההון מתייחסת לכספי עבירות שהופקדו בישראל כך שהעבירה היא לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000. בעת הדיון הוסיפה המבקשת כי קיים חשד נפרד לעבירות הלבנת הון שבוצעו בישראל מכוח סעיף 3(ב) לחוק הנ"ל. לתמיכה בטיעונים הוגש עדכון לדוח הסודי (סומן במ/1 מיום 26.11.17 וכולל 10 נספחים). נספחים א' עד ו' מתייחסים לעבירת הלבנת הון לפי סעיף 3(ב).

טיעוני המשיבים

6.     בא כוח המשיבים טען שהבקשה להארכת תוקף התפוסים התייחסה למשיב 1 (Darren Bobroff) בעוד שהבקשה הנוכחית מתייחסת לשני משיבים. לפיכך טען שלא ניתן להאריך צו שמלכתחילה לא ניתן.

3

7.     לחילופין טען ב"כ המשיבים לגופה של הבקשה בהתייחס לשני המשיבים. הסנגור טען כי מן הבקשה נעדר תאריך יעד לסיום התפיסה וכי מדובר במשיבים שאינם נמצאים בישראל והצווים פוגעים בזכות החפות ובזכות הקנין שלהם. כן טען שעד היום לא הוגשה בקשה מכוח חוק עזרה משפטית בין מדינות ובקשה כזו צריכה להיות מוגשת על ידי פרקליט מחוז לבית משפט מחוזי. הסנגור טען כי חוק איסור הלבנת הון אינו חל על תושב חוץ וממילא סעיף 21 לחוק הנ"ל עוסק במי שהורשע בעוד שנגד המשיבים עדיין לא הוגש כתב אישום. עוד הוסיף כי סעיף 22 הדן בחילוט אזרחי כרוך בפניה של פרקליט מחוז לבית משפט מחוזי. טענה נוספת היא כי מדובר בסכסוך אזרחי במהותו לגבי גביית שכר טרחה בתיקי נזיקין וכי לא הוגשו תביעות לקוחות בענין הונאה לקרן ייעודית הקיימת לצורך זה בדרום אפריקה. עוד הוסיף כי נאמן שמונה בדרום אפריקה לבדיקת משרדם של המשיבים לא מצא דופי בהתנהלות המשרד והרשויות בדרום אפריקה חזרו מכתב אישום שהוגש נגד שותף נוסף באותו משרד עו"ד. טענה נוספת היא כי הליכים פליליים באותם חשדות נגד שותף למשרד הופסקו. טענה נוספת היא כי סך התביעות האזרחיות נגד המשיבים מסתכם ב- 870,000$ היינו הרבה פחות מן הסכום התפוס. כן טען כי הכסף שנתפס מקורו בהליך עסקי רגיל וחוקי ועיקרו עליית ערך נכסי נדל"ן. אחרונה טען הסנגור כי הכסף שהופקד בחשבונות בישראל הופקד שנים רבות לפני 2006 ועל שם בני משפחה אחרים, היינו טרם העבירות המיוחסות.

דיון והכרעה

8.     צו התפיסה המקורי מיום 19.2.17 (נספח ז' לקובץ במ/1 מיום 15.5.17) מתייחס למר Darren Bobroff. צו התפיסה המקורי מיום 6.3.17 (באותו נספח) מתייחס למר Darren Bobroff ובנוסף גם למר Ronald Bobroff ולאחרים נוספים. בהחלטה מיום 21.5.17 הוארכו שני הצווים המקוריים כך ששניהם, ביחס לשני המשיבים, עודם בתוקף. אציין כי הבקשה בהליך הקודם הובאה לדיון לבקשתו של מר Darren Bobroff כמי שעתר וביקש לבטל את הצווים והבקשה נפתחה על שמו בלבד כמבקש יחיד. בחירה של אחד מבין מי שרואה עצמו נפגע מן הצו לפנות ולעתור לביטולו, אינה מונעת הגשת בקשה הפוכה מטעם המדינה המתייחסת אל הצווים המקוריים ביחס לכל בעלי הזכויות. לא זו בלבד שאין מניעה אלא אף ראוי לעשות כן מאחר והחשבון בבנק דיסקונט נפתח על שם שני המשיבים.

9.     שבתי ועיינתי בטיעוני הצדדים וכן בדוח הסודי שהוגש בתאריך 15.5.17 ובעדכון שהוגש ביום 26.11.17. הטענות לפני היום הן שיחזור מלא של הטענות שהועלו ונדונו בבית המשפט המחוזי. דוח העדכון לדוח הסודי שהוגש בדיון היום נושא תאריך 9.8.17 ויש להניח כי זהו הדוח המעדכן שהוצג בעת הדיון בערר לפני כב' השופט הימן ומוזכר בעמ' 10 להחלטתו. לא הוצג כל מסמך בדבר התקדמות כלשהי בשלושת החודשים שחלפו מאז. מטיעוני נציגת המבקשת עולה כי המדינה ממתינה לקבלת חומרים מדרום אפריקה מצד אחד ולהחלטת הפרקליטות בדבר המסלול שבו מבקשים ללכת מצד שני. נציגת המשטרה העריכה כי הזמן הנחוץ לקבלת החומרים וההחלטה הוא 6 חודשים מבלי להסביר כיצד מורכב הזמן ואיזה שימוש נעשה בשלושת החודשים שחלפו כאמור לעיל.

4

10. הנספחים המשמעותיים ביותר לצורך הארכת תוקף החזקת התפוסים הם נספחים ז' ו- ח'. ב"כ המבקשת התייחסה מפורשות בטיעוניה לנספח ז', היא פניית הרשויות המוסמכות בדרום אפריקה אל מדינת ישראל ביום 28.7.17 בבקשה להקפיא את שני חשבונות הבנק מושא הבקשה. בנוסף הזכירה את נספח ח', תוך הפניה לאמור בעדכון לדוח הסודי בסעיף 2 בעמ' 5. נספחים אלו אינם חומר ראיות גולמי והסיבות להעדר החומר הגולמי מפורטות בחלקן בנספח ט'. בשים לב לטיבו של נספח ח' יש לו משקל בבחינת בסיס ראייתי לבקשה. החומר שהוצג מבסס חשד סביר לביצוע עבירות מרמה והלבנת הון בדרום אפריקה ואף מספק אינדיקציה להתנהגות מפלילה העולה בקנה אחד עם התנהגות המשיבים בנוגע לחשבונות הבנק בישראל ואף בנוגע לניהול הבקשה הנוכחית בשלט רחוק ומבלי שהם מתייצבים לחקירה או לדיון בבקשה. החומר שהוצג מצביע על התקופה הנטענת כתקופה שבה בוצעו העבירות ועל התאמה בין התקופה האמורה לבין תקופת הפעילות בחשבונות הבנקים שהוקפאו. שקלתי האם ניתן להורות על החזרת 50,000$ שהופקדו לחשבון בבנק דיסקונט בתאריך 1.10.05, היינו לפני העבירות המיוחסות שתחילתן בשנת 2006. בענין זה מקובלת עלי עמדת המדינה כי משהוצגה תשתית לעבירה של הלבנת הון, יש מקום להבטיח חילוט עתידי בשווי הרכוש שבוצעה בו העבירה ועל כן התקופה הקודמת האמורה אינה מספקת הגנה לאותו רכוש.

11. למעשה לא נדרשת קביעה נוספת לענין התשתית הראייתית שחומרים אלו מבססים שכן אלו עמדו לפני בית המשפט המחוזי ומהווים בסיס להחלטתו. עם זאת אעיר כי נותרות לא מעט שאלות שלא התבררו לאשורן, לא במסמכים ולא בטיעוני נציגת המבקשת בדיון שנערך לפני. החשובה בהן היא שאלת סכום המרמה המיוחס בדרום אפריקה. אמנם בסעיף 86 מפורט סכום וסכום זה עולה פי עשרה על הסכום שנתפס בישראל, אולם לא פורט על סמך מה נעשה החישוב והמסמך כולו אינו מספק לכך מענה חד משמעי. נוכח העובדה שבסיס למרמה יש וכי השלטונות בדרום אפריקה מעריכים אותה בסכום הגבוה פי עשר מזה שנתפס בישראל, לא די בחוסר הבהירות על מנת להורות על ביטול הצווים.

12. מול התשתית הראייתית שהניחה המבקשת עיינתי בעמדת המשיבים ושמעתי טיעוניהם מפי בא כוחם. עיון בנספח 3 שהוגש במענה לבקשה ונועד לתמוך בכך שלא נמצא דופי בהתנהגות המשיבים מצביע דווקא על ההיפך. על פניו מדובר במסמך מאת נאמן שמונה לניהול משרדם של המשיבים לאחר שהמבקשים הותירו אותו ונמלטו מדרום אפריקה. מן המסמך עולות נקודות רבות המצביעות על אי סדרים במשרד, על הליכים שעודם נמצאים בבדיקה, על תביעות תלויות ולסיום על מכתבים בעלי אופי מאיים שנשלחים לנאמן על ידי עורך דין מטעם המשיבים המפריעים לעבודת הנאמן (וראו רק לדוגמא סעיפים 5.9, 5.10, 7.5, 8.3, 8.6, 9.5, 9.14 ובנוגע לאיומים סעיף 12.6).

13. הסנגור טען כאמור כי הליכים פליליים שנפתחו בדרום אפריקה נגד שותפם של המשיבים נסגרו. אציין כי בענין זה לא הובא כל תימוכין של ממש ובוודאי שלא נימוקים לסגירת ההליך והמשיבים הסתפקו בצירוף מכתב של עו"ד מטעם המשיבים. למכתב זה שלא נתמך בדבר, אין כל ערך ראייתי.

5

14. סיכומו של דבר קיימת תשתית ראייתית כנדרש לקבלת הבקשה ותשתית זו חוזקה מאז היה הדיון לפני אך לא התקדמה כהוא זה מאז הדיון בבית המשפט המחוזי. לפיכך, אני מורה על הארכת משך התפיסה בשישה חודשים אך זאת מיום הדיון בבית המשפט המחוזי בתאריך 30.8.17 כלומר עד ליום 27.2.18.

15. לא ניתן הסבר מדוע לא די בפרק זמן זה כדי שהמדינה תגבש עמדתה אם חפצה היא ללכת בדרך הקבועה בחוק העזרה המשפטית בין מדינות תשנ"ח - 1998 ומה נעשה כדי לקדם את ההחלטה מאז חילופי המכתבים באוגוסט 2017. אם חפצה המדינה ללכת בכיוון החקירה המקומית בנוגע לעבירות הלבנת הון, על פי כל אחת משתי הדרכים שהוצגו במהלך הדיון, ואשר נתמכות בחומר שהוצג, הרי גם בענין זה יש לקדם את החקירה ולהציג התקדמות.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

החומר שהוצג לצורך ההחלטה יימסר בלשכתי לנציג מוסמך מטעם המבקשת.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.