1

                                                 ע"י ב"כ עו"ד עמית לוין

1.      ב"כ המבקש עותר להורות על צמצום צו תפיסה שניתן וכבר נדון בעבר במסגרת בקשות להארכת תוקף התפיסה. מאחר ומדובר בבקשה מצומצמת לא אחזור על השתלשלות הדברים שכבר פורטה בהחלטות קודמות. העתירה היא לצמצם את הצו כך שלא יכלול איסור השכרת נכס לגבי דירה הנמצאת באוסטרליה בכתובת Diamond bay road.

2.      המבקש עותר להשוות עניינו לצווים דומים החלים בישראל אשר על פיהם תפיסת נכסי נדל"ן היא תפיסה שברישום ואינה מונעת מבעל הנכס לגור בו או להשכירו לאחר. על פי הבקשה הנכס הנמצא בכתובת הנ"ל נרכש באמצעות משכנתא ותשלומי השכירות מכסים את המשכנתא ואת דמי האחזקה. עוד נטען כי השוכר הקודם עזב את הנכס ועתה נמנע המבקש מהשכרת הנכס על מנת שלא להפר את הצו שנרשם באוסטרליה ביום 22.9.20. כן נטען כי בשל כך ובשל תפיסת חשבונותיו, צפוי הבנק באוסטרליה לממש את הנכס. עוד הוסיף הסנגור כי פנה לרשויות בישראל ואלו סרבו לבקשת הצמצום מן הטעם שעל פי הדין באוסטרליה מקובל לאסור גם שכירות.

2

3.      המדינה בתגובתה הראשונה ציינה כי נערכה פניה לנציגי הרשויות באוסטרליה ואלו הודיעו כי משיקוליהם הם מתנגדים להשכרת הנכס. כן צוין כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר או במסמכים. בתגובה נוספת הבהירה המדינה כי על פי המידע שהתקבל מן הרשויות באוסטרליה קיים מנגנון לניהול נכסים לרבות השכרתם וניתוב כסף לתשלום המשכנתא אך מייצגו של המבקש באוסטרליה התנגד לצו התפיסה ובכך עיכב השכרתו. למעשה הובהר כי המדינה אינה מתנגדת להשכרת הנכס ואף הצו באוסטרליה מאפשר השכרתו ובלבד שהפיקוח על ניהול הנכס ועל העברת דמי ההשכרה לצורך תשלום המשכנתא וניתוב היתרה יעשו על ידי הרשויות המקומיות לטובת שימור פוטנציאל החילוט.

4.      ב"כ המבקש הוסיף כי מפאת הדחיפות אינו עומד על קיום דיון ומסתפק בחומר שהוגש על ידי הצדדים לבית המשפט.

5.      כפי שנקבע בבש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (31.10.07), אליו הפנה ב"כ המבקש, הסעד הזמני מטרתו "לשמר את מצבת נכסיו של הנאשם ולמנוע הברחתם, באופן שאם יורשע בסופו של הליך ויינתן צו חילוט, ניתן יהא לבצע הצו (וראו גם: בש"פ 3120/06 מדינת ישראל נ' פרץ (9.8.06). כן מיועד הסעד הזמני למנוע מהעבריין המורשע להפיק תועלת מרכוש שהניבה לו העבירה" (סעיף 36 להחלטה). עוד נפסק כי:

"הסעד הזמני מיועד אפוא לאפשר מימושן של תכליות החילוט. יחד עם זאת ברי, כי בית המשפט הדן בבקשה למתן סעדים זמניים יעשה כן בזהירות המתבקשת מהפגיעה בקניינו של הנאשם, שמוחזק בשלב זה כחף, ונוכח האפשרות שבסופו של ההליך לא יוחלט על חילוט הרכוש. כפי שנפסק כבר בעבר, תפישת רכוש על מנת להבטיח את אפשרות החילוט בעתיד, בשלב בו ההליך הפלילי עוד מתנהל ולנאשם עומדת חזקת חפות, הינה צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה. לפיכך, אם ניתן לנקוט אמצעים "חלופיים" שדי בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט או השגת תכליתו בעתיד, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש, יש להעדיפם על פני סעד זמני של תפיסת הרכוש והחזקתו עד תום ההליך המשפטי [...]".

6.      הצדק עם הסנגור בדבר חשיבות השמירה על עקרון המידתיות נוכח הפגיעה הקשה של צו זמני בקניינו של המבקש. יש לזכור כי מדובר בהליך שמתנהל במשך מספר שנים כאשר הצווים מגבילים רכושו של הנאשם בארץ ובחודשים האחרונים גם במקום מושבו הנוכחי באוסטרליה. בבחינת מידתיות הצו הזמני מובאים בחשבון חלוף הזמן והתמשכות ההליך לצד הפגיעה הקשה בזכות הקנין והפגיעה המתעצמת ככל שתקופת החילוט מתמשכת (ראו ע"פ 80/19 מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.19) בפסקה 22.

3

7.      לטעמי השאלה בעיתוי הנוכחי אינה משפטית אלא עובדתית. אין מניעה משפטית כי הנכס המדובר יושכר אך השכרה אין משמעותה העברת דמי השכירות אל המבקש דווקא. הפסיקה הכירה באפשרות להחיל סעד זמני גם על דמי שכירות מנכס וראו בענין זה צ"א (מחוזי י-ם) 71503-01-18 מדינת ישראל נ' בן מיכאל (5.9.19) והפסיקה המאוזכרת בסעיף 107 להחלטה. ניתן אפוא להותיר את הסעד הזמני בתוקף כך שיחול גם על דמי שכירות הן על פי הדין בישראל והן על פי הדין באוסטרליה כפי שעולה מן המכתב שצרפה המדינה לעיוני. השאלה היא ביישום הדין כלומר בבחינת המידתיות ובקביעת מנגנון מתאים לניהול ההשכרה ולניהול הרווחים ממנה. יישום זה צריך להיקבע לאחר שתישמע עמדת כל הצדדים לרבות המבקש, בחינת מצבו הכספי, בחינת השימוש בדמי ההשכרה לטובת תשלום משכנתא ונושאים נוספים אשר בישראל נבחנים תחת הכותרת של צרכי מחייה סבירים ומידתיות הצו. על פי המכתב מרשויות אוסטרליה אפשרויות אלו קיימות גם על פי הדין המקומי וממילא קבוע דיון בבית המשפט באוסטרליה בהתנגדות המבקש לצו בכללותו ודיון זה צפוי להתקיים ביום 1.2.21. יש להניח כי בדיון זה יועלו נתונים גם לענין הנכס הנדון.

8.      לאורך ההליך כולו חוזר וצף הקושי בשל כך שהמבקש עצמו אינו מגיע לבית המשפט ואף לא לחקירה בישראל, אינו מצרף תצהירים ומסמכים לבקשותיו ומנהל את ההליך כולו בשלט רחוק מבלי יכולת לחוקרו על האמור בטיעוניו. המבקש הודיע בעבר באמצעות באי כוחו כי הוא חושש פן יעצר לצרכי חקירה עם כניסתו לישראל ואף עלול להיות מוסגר לדרום אפריקה (וראו למשל בענין זה פרוטוקול הדיון מיום 20.3.18 בעמ' 15 ש' 27). בהעדר המבקש לא אוכל להכריע בטענות עובדתיות הנוגעות לתחזית המופיעה בבקשתו לפיה הבנק באוסטרליה צפוי לממש את הנכס, לא אוכל לקבוע האם ניתן לצמצם את הפגיעה באמצעות השכרת הנכס וניהול התקבולים על ידי האפוטרופוס באוסטרליה (או בעל תפקיד מקביל) ויש קושי לבחון האם יש מקום לצמצום הפגיעה (שכן לא מדובר בדירת מגורים אלא בנכס מניב) וכיצד ניתן לאזן בין האינטרסים השונים בדרכים חלופיות.

9.      בנסיבות אלה הבקשה מתקבלת במישור העקרוני במובן זה שמובהר כי על פי הדין בישראל אין מניעה להשכרת הנכס אך לצד זאת הבקשה נדחית במישור המעשי שכן לא ניתן להכריע בדבר הצורך בהשכרה, מנגנון ההשכרה וניהול התקבולים.

המזכירות תעביר לידיעת ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' שבט תשפ"א, 14 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.