ה"ת 1705/12/19 – מדינת ישראל נגד דוד קוגמאן
בית משפט השלום בראשון לציון |
|
|
|
ה"ת 1705-12-19 מדינת ישראל נ' קוגמאן
תיק חיצוני: |
1
בפני |
כבוד השופטת - נשיאה עינת רון
|
|
מבקשת |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
משיב |
דוד קוגמאן |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
לפני בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים למשך 90 ימים נוספים (בקשה שלישית), לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969 וכן, לפי סעיפים 21 ו- 26 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 .
רקע
ביום 4.11.2019 נפתחה חקירה גלויה נגד המשיב בחשד לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, קשירת קשר לפשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין.
במסגרת החיפושים שנערכו בביתו של המשיב, נתפסו מוצגים אשר מצויים ביחידה החוקרת ותוקפם הוארך מעת לעת עד ליום 27.4.2021. במסגרת התפיסה, נתפסו מסמכים שונים, מכשיר טלפון נייד, מחשב, נכסי נדל"ן, כסף מזומן, פוליסות ביטוח ורכב אשר שוחרר לידי המשיב בכפוף להפקדה כספית.
ביום 3.8.2020 הועבר התיק לפרקליטות לבחינת חומרי החקירה והחלטה האם יוגש נגד המשיב כתב אישום. טרם התקבלה החלטה בעניין.
המבקשת הגישה בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים (בקשה שלישית). ב"כ המשיב הגיש תגובתו לבקשה. דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 26.4.2021.
2
טענות הצדדים יובאו להלן בתמצית.
טיעוני המבקשת
המבקשת חזרה על טיעוניה כפי שטענה בבקשתה הקודמת להארכת תוקף התפוסים:
לטענת המבקשת, בהתאם לחומר החקירה, המשיב חשוד כי ביצע את העבירות המיוחסות לו בצוותא חדא ושימש, במשך שנים רבות, כסות לפעילות פלילית שבוצעה על ידי אביו. הפעילות בוצעה על מנת להסתיר את מטרתם, מקורם ויעדם של סכומי הכסף. כך בוצעו גם שלל עבירות מס, ובכל אלו, היה שותף מלא לאביו. המשיב הודה בכך במסגרת חקירותיו.
עוד הדגישה ב"כ המבקשת כי הרכוש נרכש, על פי החשד, מכסף שמקורו רכוש אסור והוא אינו שייך למשיב עצמו.
עוד הדגישה ב"כ המבקשת כי היקף העבירות המיוחס למשיב עומד על למעלה מ- 100,000 מיליון ₪ ואילו, היקף התפוסים עומד על קרוב ל- 11 מיליון ₪. היא הוסיפה כי אין המדובר במשיב משני בפרשה זו.
ביום 3.8.2020 הועבר התיק לפרקליטות המלווה לבחינת חומרי החקירה וקבלת החלטות.
ב"כ המבקשת הגישה לבית המשפט מסמך ובו צויין על ידי נציגת הפרקליטות מה נלמד עד כה מעיון בחומרי החקירה ובאיזה שלב נמצאת בחינת התיק.
בנסיבות אלה, עתרה המבקשת להאריך את משך החזקת התפוסים למשך 90 ימים נוספים.
טיעוני המשיב
ב"כ המשיב הסכים להארכת תוקף החזקת התפוסים המפורטים בנספח א' לבקשה, אך התנגד להארכת תוקף החזקת התפוסים המפורטים בנספח ב' לבקשה.
ב"כ המשיב שב וחזר על טיעוניו כפי שנטענו בדיון שהתקיים בעניין הבקשה השנייה להארכת תוקף החזקת התפוסים והדגיש את חובתו של המשיב לעמוד בתנאי הסכם הגירושים עם גרושתו ובין היתר, ליטול הלוואה על זכויותיו בבית מגוריו ברחוב המטעים 13 בתל מונד, על מנת שיוכל לרכוש דירה עבור גרושתו. עוד ציין ב"כ המשיב כי זכויות המשיב בבית המגורים מוערכות בכ- 2 מיליון ₪ ואילו, היקף כלל התפוסים בעניינו מוערך על ידי המבקשת בכ- 11 מיליון ₪. דהיינו, מדובר בפחות מחמישית משווי הנכסים התפוסים.
3
עוד טען כי המבקשת הגישה את בקשתה ללא נימוקים וללא כל התייחסות לדיון שנערך בבית משפט המחוזי ביום 9.2.2021 (דיון בערר שהגיש המשיב על החלטת בית המשפט בבקשה שנייה להארכת תוקף החזקת התפוסים) ובו נקבע כי חזקה על ב"כ הפרקליטות והיחידה החוקרת כי יעשו כל מאמץ כדי לקדם את הטיפול בתיק במהלך תקופת הצו. המבקשת לא פירטה או הבהירה כיצד קידמה את הטיפול בתיק שהועבר אליה לפני כתשעה חודשים ומדוע נדרשת, למעשה, הארכה שלישית של הצו.
לדידו של ב"כ המשיב, מעמדו של המשיב בחקירה הינו משני ופריפריאלי. הוא לא נעצר והחשדות בעניינו נולדו על רקע חקירת אביו והחברה שבבעלותו. המשיב נתן תשובותיו בחקירות שנערכו לו והוא כופר בחשדות המיוחסים לו. הוא היה בעבר בעל מניות בחברה שהוקמה בשנת 2009 ועבד בה עד מרץ 2017 או בסמוך לכך ומאז, לא עבד בה ומעולם לא היה מעורב בניהולה. המשיב העביר חלק ממניותיו בחברה לאביו עוד בשנת 2011 או בסמוך לכך ובהמשך, העביר את כל יתרת מניותיו בחברה לאביו, במאי 2019 - זמן רב לפני פרוץ החקירה הגלויה. למשיב אין כל מעורבות בחברה מאז.
בשל כל אלו וכן, בשל חלוף הזמן - כשנה וחצי מאז שנתפסו התפוסים ולאור העובדה כי בעניינו של אביו של המשיב הוסכם על הארכת תוקף תפיסת נכסים בהיקף רחב (להערכתו מעל ל- 140 מיליון ₪) לפרק זמן של שנתיים (החלטה מיום 9.7.2020 בה"ת 57431-11-19), אין הצדקה להארכה שלישית ונוספת של תוקף החזקת הנכסים שנתפסו בעניינו של המשיב ויש מקום לשחררם ולמצער, חלק משמעותי מהם ובעיקר דירת המגורים, כאמור.
המשיב נעדר עבר פלילי, נשוי בשנית ואב לשלושה ילדים קטינים המפרנס את משפחתו. המשיב עוסק בענף הבנייה באמצעות חברה שבבעלותו. בעקבות החקירה ובשל המשבר במשק בעקבות מגפת הקורונה, נפגעה יכולת השתכרותו. ב"כ המשיב ביקש כי בית המשפט יתחשב בכך.
דיון
ב"כ המשיב הסכים להארכת תוקף החזקת התפוסים המפורטים בנספח א' לבקשה, אך התנגד, כאמור, להארכת תוקף החזקת התפוסים המפורטים בנספח ב' לבקשה.
המסגרת הנורמטיבית לפיה יש לדון בבקשה שבפניי נסקרה ופורטה בהחלטות קודמות בעניינם של חשודים אחרים בפרשה, כמו גם בעניינו של אביו של המשיב (צ"א 57431/11/19). כמו כן, הצדדים אינם חולקים על עצם סמכות התפיסה ו/או על האפשרות להאריך את תוקף החזקת התפוסים.
בשלב זה, טרם הגשת כתב אישום, יש צורך בתשתית ראייתית לפיה קיים "חשד סביר" שאדם עבר את העבירה (בש"פ 6159/01 אבו עמר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3), 817). משנה חשיבות לכך משמדובר בשלב בו עסקינן, דהיינו הארכת תוקף החזקת התפוסים.
לאחר שעיינתי במסמך שהועבר לעיוני עולה כי בידי המבקשת מצוי בסיס ראייתי ממנו ניתן ללמוד על החשדות המיוחסים למשיב.
4
העילה לתפיסת נכסיו של המשיב עודנה קיימת וממשית.
תפיסת נכס לצורך חילוט עתידי כרוכה, אמנם, בפגיעה בזכות בעל הקניין. אולם, נגדה, עומד האינטרס הציבורי ויש לערוך ביניהם איזון הולם. על בית המשפט לשקול את הצורך בהמשך התפיסה על מנת להגשים את תכליתה ולאזן שיקול זה אל מול הפגיעה בזכות הקניינית של הנפגע (רע"פ 7600/08 אברם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.4.2009(; רע"פ 1588/13 סובחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.3.2013)).
אני סבורה כי הארכת תוקף החזקת התפוסים מאפשר להגשים את תכלית התפיסה ויש לבכר את האינטרס הציבורי על פני הפגיעה הקיימת בזכותו הקניינית של המשיב. עוד יאמר כי האינטרס הציבורי שבחילוט גובר על פני העדפת צד שלישי אשר אינו מחזיק בזכות קניינית או בזכות מעין קניינית, אף אם מדובר בצד שלישי תם לב ובמיוחד אם הרכוש שנתפס הושג, על פי החשד, בעבירה (בש"פ 6817/07 סיטבון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.10.2007)). משכך, תפיסת הנכסים, אמנם, פוגעת ביכולתו של המשיב לעמוד בהתחייבות הקניינית כלפי גרושתו, אך אין מנוס מהעדפת האינטרס הציבורי ועריכת האיזון הראוי ביניהם.
לא נעלם מעיני חלוף הזמן ממועד תפיסת הנכסים. כמו כן, נכון כי התיק הועבר לבחינת הפרקליטות כבר ביום 3.8.2020 על מנת שתבחן את חומרי החקירה שנאספו ובתיק ותתקבלנה החלטות בהתאם, אולם בהתאם למסמך שהועבר לעיוני חלה התקדמות בטיפול בתיק ומבוקשת הארכה של תוקף החזקת התפוסים ב- 90 ימים נוספים.
לאור האמור לעיל ולאחר שערכתי את האיזונים הנדרשים, אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על תוקף החזקת התפוסים המפורטים בנספחים א' וב' לבקשה למשך 90 ימים נוספים, עד יום 26/7/21.
המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט"ו סיוון תשפ"א, 26 מאי 2021, בהעדר הצדדים.
