1

לפני כב' השופטת נעה תבור 

המבקש:רועי ביטון

ע"י ב"כ עו"ד נדב גרינולד

נגד

המשיבה: מדור תביעות פלילי ת"א

ע"י ב"כ עו"ד רעות בן משה

1.      בתאריך 1.5.19 התקיים לפני דיון במעמד הצדדים בבקשת המדינה להארכת תוקף החזקת תפוסים עד לתום ההליכים.

2.      התפוסים שהתבקשו הם שני מכשירי טלפון נייד, מחשב נייד, משקל אלקטרוני וסכום כסף מזומן בסך 56,770 ₪.

3.      בסיום הדיון ביקשו הצדדים לדחות את מתן ההחלטה על מנת למצות מגעים לסיום התיק אשר במסגרתם תושג הסכמה גם לגבי התפוסים. משום כך נדחה מתן ההחלטה להיום.

4.      בהודעה שהוגשה אתמול לתיק בית המשפט הובהר כי המגעים לסיום התיק העיקרי לא צלחו ועל כן יש צורך במתן ההחלטה. עם זאת הודיעה המאשימה על הסכמתה להשבת מכשירי הטלפון הנייד, המחשב והרכב וזאת ללא כל תנאי. המדינה לא התייחסה למשקל האלקטרוני, אך בשים לב לכך שבכתב האישום לא נכללת בקשת חילוט לגביו, אני רואה אותו כחלק מן ההסכמות להשבת התפוסים. המחלוקת נותרה אם כן לגבי סכום הכסף המזומן שנתפס.

דיון והכרעה

5.      בתיק זה חלפו 180 הימים הקבועים בחוק מבלי שהוגשה בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים. הבקשה הוגשה בדיעבד, באיחור של כחודשיים ולאחר שהוגש כתב אישום. בכתב האישום מיוחסת למבקש עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובסיומו בקשה להכריז על המבקש סוחר סמים ולהורות על חילוט התפוסים.

2

6.      הגשת הבקשה באיחור מהווה פגיעה בזכויות המבקש אפילו יותר מאשר הפגיעה הקניינית הברורה בזכותו של כל אדם שרכושו נתפס במהלך החקירה. עם זאת הפסיקה בענין זה קבעה כי "פורמליות אינה חזות הכל ויש להידרש למהות" ואת המהות יש לבדוק בכל מקרה היטב, ובוודאי כשבפלילים ובזכויות חוקתיות עסקינן. השיקולים המתנגשים הם מצד אחד זכותו הקניינית של הפרט והתנהגות הרשות שלא פעלה במועד ומצד שני האינטרס ציבורי והצורך להגן עליו על אף מחדלי הרשויות. נפסק כי בית המשפט רשאי להאריך את מועד ששת החודשים אף בדיעבד, ורשאי הוא שלא לעשות כן, הכל לפי נסיבות המקרה (ראו בש"פ 998/05 פפיסמדוב נ' מדינת ישראל (20.3.05) בפסקה ו(5) והפסיקה המאוזכרת שם).

7.      בעת הדיון שהתקיים במעמד הצדדים הוצג לעיוני חומר החקירה. עיינתי בתיק ולא מצאתי פגם בחוקיות התפיסה אשר מצדיק החזרת התפוסים מטעם זה. אמנם צו החיפוש ניתן לגבי חשוד אחר אולם מדובר באותו מתחם שנמצא מאחורי שער אחד ובעת שנעשה החיפוש במתחם כדין הבחין השוטר בסמים מבעד לחלון השייך למבקש. משם התפתח צורך בחיפוש בדירת המבקש וברכבו על יסוד החשד שהתעורר באותו רגע.

8.      לגבי סכום הכסף המזומן, שמעתי טענות המבקש אך אלו לא גובו בכל מסמך או אפילו בראשית ראיה. לא הוכח הסכם התקשרות עם חברת TCM, הרישום בדף הנייר אינו מלמד על עצמו דבר ואין אישור מאותה חברה כי המבקש נמצא עמה במגעים "על סף התקשרות" באותה עת וכי נדרש להמציא סכום כסף במזומן ומה שיעורו. זאת ועוד לגבי שכר עבודה לא הוצגה כל ראיה או ראשיתה. נמצא אם כן כי בהעדר מקור חוקי לכסף קיימת אפשרות סבירה כי בסופו של ההליך וככל שהמבקש יורשע, ניתן יהיה לחלט אותו על פי הכללים הקבועים בפקודת הסמים. בנסיבות אלו קיימת הצדקה לצו ביניים להחזקת התפוס לשם מימוש פוטנציאל החילוט העתידי.

9.      הבהרתי בעת הדיון כי יש מקום להביא לידי ביטוי את האיחור בהגשת הבקשה ואכן ההסכמה להחזרת יתר התפוסים ללא כל תנאי נותנת ביטוי מוחשי לאי התקינות, שאלמלא כן ניתן היה לעתור לחילוט יתר פריטי הרכוש ובכללם הרכב.

10.  לסיכום, אני מורה על החזרת שני מכשירי טלפון ניידים, מחשב נייד, משקל אלקטרוני והרכב שפרטיו בבקשה לידי המבקש. אני מורה על הארכת תוקף החזקת סכום הכסף המזומן עד תום ההליכים.

המזכירות תעביר ההחלטה לידיעת הצדדים ותסגור את התיק.

3

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ט, 20 מאי 2019, בהעדר הצדדים.