1.      לפני בקשה להחזרת תפוס, שהוא מכשיר סלולארי של המבקש, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפליל (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 (להלן: הפקודה).

2.      לטענת המבקש, ביום 17.11.2020, נתפס על-ידי המשטרה, מכשיר הסלולארי שלו. באותו מעמד המבקש עוכב והיה עצור מספר ימים בחשד לעבירות כנגד טוהר המידות בהיותו עובד מס הכנסה. בהמשך לכך המבקש שוחרר ממעצר.

3.      בבקשה נטען, כי מאז שחרורו של המבקש ממעצר התקיימו מספר דיונים בעניין החזרת התפוס במסגרת תיק אחר אשר התנהל בבימ"ש השלום בעכו (ה"ת 36040-06-21) כאשר בדיון שהתקיים ביום 16.08.2021, הורה כב' השופט עמית רוזינס על הארכת תקופת החזקת התפוס בידי המשטרה עד ליום 31.10.2021 (להלן: ההליך הראשון).

4.      בבקשה נטען, כי מאז ההחלטה הנ"ל ועד היום לא הושב התפוס לידיו של המבקש והוא מוחזק באופן בלתי חוקי בעליל ע"י היחידה החוקרת, ועל כן יש להיעתר לבקשה ולהשיב את המכשיר לידי המבקש במיידי.

5.      ביום 05.02.2022, הגישה המשיבה את תגובתה וטענה, כי בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 20.12.2022 במסגרת הליך נוסף אשר התנהל בבימ"ש השלום בעכו (ה"ת 67645-10-21), בפני כב' השופטת פרחה ג'ובראן-מילר, ביקשה המשיבה להאריך את תקופת החזקת התפוס, כאשר בהחלטה מיום 20.12.2021 הוארך תוקף החזקת התפוסים כמבוקש עד תום ההליכים נגד המבקש (להלן: ההליך השני).

6.      בנסיבות אלו, ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה בהתבסס על ההחלטה בהליך השני מיום 20.12.2021, אשר לשיטת המשיבה האריכה את תקופת החזקת התפוס עד תום ההליכים נגד המבקש, ומועד זה טרם חלף.

7.      בעקבות תגובת המשיבה הוריתי על מחיקת הבקשה וסגירת התיק, אך ציינתי כי ככל שהמבקש סבור שאין מקום למחיקת בקשתו, רשאי הוא להגיש בקשה מתאימה. ואכן, יום למחרת, ביקש המבקש לקבוע מועד דיון בבקשתו וטען כי תקופת החזקת התפוס המקסימלית היא שישה חודשים, כאשר מועד חלף בשים לב להחלטה בהליך הראשון מחודש 10/2021, ולחילופין בשים לב להחלטה בהליך השני מחודש 12/2021.

8.      לאור הודעת המשיבה, קבעתי דיון להיום, כאשר במהלך הדיון חזרו שני הצדדים על טענותיהם. אציין, כי המלצתי למבקש לשקול בשנית את בקשתו במסגרת ההליך כאן על מנת לאפשר לו להגיש בקשה מתאימה במסגרת ההליך השני (ה"ת 67645-10-21).

9.      לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, ועיינתי (בהסכמתם) בתיק הנוסף שהתנהל במסגרת ה"ת 67645-10-21, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסלק את הבקשה על הסף. ולהלן נימוקיי;

10.  עיון בה"ת 67645-10-21, מראה כי המשיבה ביקשה להאריך את תקופת החזקת התפוס עד תום ההליכים המשפטיים נגד המבקש (ראה סעיף 5 לבקשת המשיבה). בהמשך לכך, נעתר כב' ביהמ"ש לבקשה וזאת בהעדר תגובה מטעם המבקש כאן והכל כמפורט בהחלטה.

11.  שמעתי מב"כ המבקש שהוא מלין על ההחלטה שניתנה בהליך הנ"ל משלא ידע על קיומו. מנגד, טען נציג המשיבה כי נמסרה הודעה מתאימה על ההליך הנ"ל לב"כ המבקש ואין בסיס לטענה שלא היה מעורה בתיק.

12.  עיון בתיק הנ"ל מראה, כי כב' השופטת פרחה ג'ובראן-מילר נתנה החלטה ביום 20.12.2021, בהתבסס על הבקשה של המשיבה כאן אשר נטען בה כי הודעה על ההליך המשפטי נמסרה לצד השני.

13.  בנסיבות העניין, לא ראיתי צורך ומקום לדון בבקשה שבמהותה קשורה לאורך תקופת החזקת התפוס שנקבעה בהליך השני (ה"ת 67645-10-21). זאת ועוד, ככל שלמבקש טענות ביחס להחלטה שניתנה בהליך הנוסף ואשר האריכה כאמור את תקופת החזקת התפוס עד תום ההליכים המשפטיים, מקומן של טענות אלו הוא בהגשת בקשה מתאימה במסגרת ההליך השני ולא במסגרת בקשה חדשה ונפרדת בהליך שבפניי. כידוע, ביהמ"ש כאן אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בימ"ש השלום ואינו מוסמך לפרש החלטות מותב אחר. מה גם שמטעמי יעילות דיונית יש להעלות את הטענות במסגרת הליך אחד ולא במסגרת שני הליכים נפרדים.

14.  על-כן, לא ראיתי מקום וצורך לדון בשאלת התקופה המקסימלית של החזקת התפוס, האם היא ל-180 ימים בלבד, או ליותר.

15.  אך מעבר לדרוש אציין, כי הסוגיה של תפיסת חפצים והחזקתם בידי המשטרה מוסדרת בפרק הרביעי לפקודה. תפיסת רכושו של אדם כרוכה בפגיעה בזכויות שלו לרבות זכות הקניין, כאשר נגד זכויות אלו עומד האינטרס הציבורי בהחזקת התפוס. בכל מקרה, המשך החזקתו של תפוס מחייבת קיומה של עילה על-פי דין שעל ביהמ"ש לבחון אותה, ובכל מקרה ביהמ"ש מוסמך להאריך תקופת החזקת התפוס בהתאם להוראת סעיף 35 לפקודה אף מעבר ל-180 ימים (ראו סיפא של סעיף 35 לפקודה). יחד עם זאת, אינני קובע מסמרות בעניין תקופת החזקת התפוס במקרה שלפני.

16.  לפיכך, אני מורה על מחיקת הבקשה על הסף.

17.  המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותסגור את התיק במערכת.

ניתנה היום, י"ח שבט תשפ"ג, 09 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.