1

1.      לפניי בקשת "החזרת תפוס" הנוגעת לרכב איביזה מ"ר 63-114-76 הרשום על-שם המבקשת (להלן - הרכב); שחרור עיקול/הקפאת חשבון בנק השייך למבקשת שמספרו 14135118 בבנק דיסקונט סניף מבשרת (להלן - החשבון); וכן השבת מחשב נייד וטלפון.

2.      המבקשת חשודה בשורת מעשי מרמה וסחיטה כנגד מספר אנשים, ביחד עם חשוד אחר. עניינה של המבקשת נדון לפניי במסגרת מ"י 21896-06-16, כאשר במסגרת זו הוארך מעצרה עד שחרורה בתנאים, כאשר ההחלטה האחרונה בעניינה ניתנה ביום 23.6.2016 ע"י חברתי, כב' השופטת לארי-בבלי.

2

3.      הבקשה מכוונת נגד צו מיום 23.6.2016 שניתן ע"י כב' השופטת לארי-בבלי לתפיסת הרכב, כאשר צוין בבקשה למתן הצו, כי היא "לצרכי חילוט", וכן מכוונת נגד צו שניתן על-ידִי ביום 22.6.2016, במסגרתו הוקפא חשבונה של המבקשת. בנוסף, עותרת המבקשת להשיב לה טלפון נייד ומחשב נייד שנתפסו ע"י המשטרה.

4.      המבקשת טוענת, כי היא בחורה צעירה בשנות העשרים לחייה, ללא עבר פלילי, אשר תוצאת הצווים שניתנו הביאה לשיתוק חייה, הלכה למעשה. היא אינה חופשיה להלך כרצונה, בהיעדר רכבה הפרטי, והיא אינה יכולה לבצע כל פעולה כספית, בשל "הקפאת" חשבון הבנק שלה. המבקשת טוענת, כי הבקשות הוגשו במעמד צד אחד וההחלטות בעניינן ניתנו במעמד צד אחד. ממילא, לטענתה, הסעדים שנתבקשו (תפיסה לצורך "חילוט" הרכב והקפאת חשבון הבנק) נתבקשו ללא סמכות שבדין. מכאן, נטען, כי הצווים שניתנו על-ידי בית המשפט ניתנו בהיעדר סמכות.

5.      המשיבה טוענת, כי המבקשת נחקרה, בין היתר בחשדות להלבנת הון, ומכאן ההצדקה ל"הקפאת" החשבון ולתפיסת הרכב לצורך חילוטו העתידי, מה גם שקיים בסיס ראייתי לכך שהרכב נרכש מכספי עבירה. בהקשר זה היפנה נציג המשיבה לחומר ראיות שהוגש לי.

6.      לאחר ששמעתי את טענות הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים ביום 7.7.2016, ועיינתי בכתבי הטענות ובחומרים שהוצגו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל ברובהּ, הגם שאינני מקבל את הטענה, כי הבקשות נתבקשו בהיעדר בסיס חוקי, וכי ההחלטות ניתנו ללא בסיס שכזה.

הבקשה לתפיסת הרכב

7.      בקשה זו הוגשה בטענה, כי "במסגרת החקירה על חשד כי הכספים ששימשו לרכישת הרכב של החשודה הם כספים שהושגו באמצעות המרמה". בבקשה נאמר עוד, כי מתבקשת תפיסת הרכב "לצרכי חילוט", וזאת "עד תום ההליכים המשפטיים כנגד החשודה".

8.      שאלת הסמכות - מלשון הבקשה עולה בבירור, כי מדובר בבקשה לתפיסת חפץ לפי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן - הפסד"פ), הקובעת:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה" (ההדגשה הוספה).

3

9.      דהיינו, המשיבה חשדה, כי הרכב הושג באמצעות כספי המרמה. מכאן, שלנוכח חשדותיה, המשיבה פעלה כדין, וביקשה לתפוס את הרכב, הן ככזה החשוד שהינו פרי ביצוע עבירה, והן כראיה שעשויה להיות מוצגת במשפט, ככל שיוגש כתב אישום.

10.  הקשר של הרכב לביצוע העבירות - הסניגור צירף לבקשת המבקשת אסמכתאות לכך שהרכב נרכש מכספי החזר של ביטוח רכבה הקודם של המבקשת, אשר הושבת בשל תאונה. מדפי החשבון שצורפו עולה כי לחשבון המבקשת הועבר ביום 15.2.2015 סך של כ-58,000 ₪ מחברת הביטוח "כלל", כאשר מיד לאחר מכן נמשכו מן החשבון סכום זה וסכום נוסף של 10,000 ₪. אין חולק, על-פי מסמך שהגישה המשיבה עצמה לאחר הדיון, כי הבעלות ברכב נרשמה על-שם המבקשת ביום 18.2.2015. בנוסף, לא נסתרה טענת המבקשת, גם בדיון לפניי, כי ערכו של הרכב שנרכש מיד שניה, עמד על כ-68,000 ₪. נציג המשיבה טען, כי אחד המתלוננים, ע"ה, טען, כי פגש את המתלוננת, וזו ביקשה וקיבלה ממנו בתואנות שווא, כספים לצורך רכישת רכב. ואולם, עיון בהודעתו של ע"ה מיום 22.6.2016 מלמד, כי פגש את המבקשת לראשונה, רק בחודש מרץ 2016 (ש' 4 להודעה), דהיינו, לאחר רכישת הרכב.

11.  מכאן, שהמבקשת עמדה בנטל, ואף למעלה מכך, להראות כי הרכב לא נרכש מכספי עבירה.

12.  לפיכך, אני מורה למשיבה להשיב למבקשת את הרכב לאלתר.

הבקשה לשחרור "הקפאת" חשבון הבנק של המבקשת

13.  דין בקשה זו להתקבל באופן חלקי. כפי שציינתי, קיים חשד סביר נגד המבקשת, כי ביצעה עבירות מרמה, שהתפרשו על-פני תקופה לא קצרה וכלפי מספר קורבנות, כאשר העבירות בוצעו בצוותא עם אחר.

14.  ראשית, גם כאן לא מצאתי שמתעוררת שאלת סמכות, שכן הבקשה הוגשה לפי הפסד"פ, כפי שצויין בכותרת.

4

15.  שנית, המבקשת לא מסרה בעדותה במשטרה הסברים מספקים לסיבות שבגינן קיבלה כספים ממתלוננים, הגם שלא יכולה להיות מחלוקת, שקיים חשד סביר לכך שהציגה למתלוננים תואנות שווא (הודעת המבקשת מיום 23.6.2016). המבקשת לא סתרה את טענת המתלונן ע"ה, כי קיבלה ממנו כ-40,000 ₪ (הודעתה, ש' 82). בהתחשב בכך שאין מדובר במתלונן אחד ממנו קיבלה כספים, הרי שמדובר בסכומים גבוהים בהרבה, אך לגביהם לא הובאו לפניי ראיות.

16.  סיכומה של נקודה זו הוא, כי קיים חשד סביר שחלק מהכספים בחשבונה של המבקשת הנם פרי עבירה. לפיכך, ועל-מנת לאזן בין האינטרס הקנייני של המבקשת מחד, לאינטרס הציבורי מאידך, מורה על הסרת הקפאת החשבון, כך שיוכלו להתבצע בו פעולות בחופשיות, למעט הטלת עיקול לטובת המדינה, על סכום של 40,000 ₪, וזאת למשך 180 יום מהיום. ככל שלא יוגש כתב אישום בתקופה זו, ולא תוגש בקשה להארכת העיקול, כי אז יוסר העיקול, והכספים יושבו למבקשת.

5

השבת המחשב הנייד והטלפון הנייד

17.  לא הוצגה לי, ולוּ ראשית ראיה לכך שהחפצים הנ"ל הושגו בעבירה או שימשו לביצוע עבירות. בנסיבות האמורות, יש להשיבם למבקשת בתוך שבועיים, לאחר שהמשיבה תוכל להעתיק מהם את כל המידע הנחוץ לה. המבקשת לא תוכל לבוא בטענה בדבר כלל הראיה הטובה ביותר (ר' בהקשר זה את דברי בא-כוחה בפרוטוקול מיום 7.7.2016, עמ' 3 מש' 5).

שתי הערות אגב

18.  הצדדים טענו, בין היתר, ביחס לשאלת הסמכות לבקש חילוט בהקשר לחוק איסור הלבנת הון. שבתי ובדקתי את בקשות המעצר שהוגשו בעניינה של המבקשת, ואף לא באחת מהן, אין מופיע חשד לביצוע עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. גם בהודעתה של המשיבה מיום שהוגשה לי במסגרת הדיון, אין מופיעה אזהרה לגבי עבירה של הלבנת הון, אלא האזהרה כוללת חשדות לעבירות של קבלת דבר במרמה ועושק. ממילא, אין לשאלה זו חשיבות בענייננו, משקבעתי כי המשטרה פעלה בסמכות שעה שביקשה את שביקשה בהתאם להוראות הפסד"פ.

19.  אשר לטענת הסניגור ביחס לפגם שנפל בהגשת הבקשות במעמד צד אחד - יש לדחות טענה זו, מכיוון שטיבן של בקשות מסוג זה, שהן מוגשות וניתנות במעמד צד אחד, הואיל והן מתבקשות בשעה שחקירה תלויה ועומדת, ולרוב מדובר בשלב החסוי של החקירה. יחד עם זאת, על-מנת לאזן כראוי בין זכות הקניין של החשוד מחד, לאינטרס הציבורי מאידך, מן הראוי לקבוע במסגרת ההחלטה מועד שבו תחויב המדינה למסור העתק מהבקשה ומן ההחלטה לחשוד, על-מנת שיוכל למסור עמדתו, אם יבחר בכך.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותודיע לנציג היחידה החוקרת (הונאה) לגשת ללשכתי לקבל את חומרי החקירה שהוגשו לי.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, מוצ"ש, י"א תמוז תשע"ו, 17 יולי 2016, בהעדר הצדדים.