1

1.         בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

2.         ביום 6.4.16 ניתן צו במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד הצדדים להיום.

3.         היום התקיים דיון בו נשמעו עדויות הצדדים, חקירותיהם, וכן נשמעו סיכומי ב"כ הצדדים.

4.         המבקשת טוענת כי היא בעלת עסק בנצרת למכירת תכשיטים ולבניית ציפורניים, וכי המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") אשר עוסק כפקח בעיריית נצרת מטריד אותה, מטריד את הלקוחות שלה על ידי רישום דו"חות לרכביהם, כל אימת שהם מגיעים לעסק.

5.         המבקשת טוענת כי לפני כשבוע המשיב תקף אותה פיזית עם אגרוף בכתף שמאל, החזיק בחוזקה בידה השמאלית, ובעט בכיסא לעברה והיא נחבלה ברגליים. בעקבות אותו אירוע ולאחר שאנשים במקום הרחיקו אותה ממנה, היא התעלפה ונלקחה לטיפול רפואי, והגישה נגדו תלונה במשטרה.

2

6.         המשיב טוען כי ביום האירוע אכן החל לרשום דו"ח, בהתאם לתפקידו ולסמכויותיו, ולאחר שהובהר לו על ידי מנהל הפיקוח כי מותר לכל בעל עסק להחנות רכב אחד ליד עסקו, ותוך כדי כך התפרצה לעברו המבקשת והחלה לקלל אותו ולקלל את אביו המנוח בקללות קשות, הוא התקרב אליה, אך לא נגע בה ולא היה ביניהם כל מגע פיזי, ובעט עם רגלו בכיסא שהיה מונח בכניסה לעסקה של המבקשת.

7.         לאחר האירוע פנה מיד לתחנת המשטרה והגיש תלונה נגד המבקשת.

8.         במהלך הדיון היום הציג ב"כ המבקשת סרטון המתעד את האירוע בחלקו.

9.         לאחר ששמעתי את העדויות וצפיתי בסרטון, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

10.       אני מאמינה למבקשת באשר להסתערותו של המשיב כלפיה, הוא רץ לכיוון שלה, כשעמדה בפתח העסק שלה, ובעט בכיסא שפגע ברגלה. הדבר עלה בצורה ברורה בסרטון המתעד את האירוע. באשר לטענתה בעניין התקיפה הפיזית עם הידיים, לא מצאתי מקום לקבל את טענתה, היות ובסרטון לא רואים את הקטע הזה. אומנם רואים תנועות של הגוף של המשיב וכן של המבקשת ושל התקהלות של אנשים במקום, וכן הפרדה ביניהם והרחקתם אחד מהשני ע"י אנשים במקום, אך לא ראיתי בסרטון שהמשיב אכן תקף את המבקשת על ידי אגרוף בכתף או שהחזיק בידה השמאלית בחוזקה, או שנוצר ביניהם מגע פיזי כלשהו.

11.       מעיון במסמכים הרפואיים שצירפה המבקשת עולה כי, התלוננה על תקיפה וחבלה בחזה, בכתף שמאל ובזרוע שמאל, אך בבדיקה האורתופדית צוין במפורש שאין סימני חבלה חיצוניים, אין נפיחות, ויש רק רגישות במישוש, היינו תלונות סובייקטיביות של המבקשת על כאבים עם מגע.

12.       רואים גם מהסרטון שהמבקשת התקרבה לכיוון המשיב, חזרה ועוד הפעם התקרבה, ועושה לו סימנים עצבניים עם הידיים וככל הנראה גם צורחת לעברו לפי תנועות הגוף שלה. בסרטון אומנם לא שומעים הקלטה קולית, אך מתנועותיה של המבקשת עולה כי אף היא התפרצה בדיבורים ואולי בצעקות לכיוון המשיב, ובעדותה בפניי הודתה שגם היא קיללה את המשיב לאחר שהוא קילל אותה.

3

13.       ההתרשמות היא שהמבקשת תרמה תרומה לא מבוטלת להתרחשות האירוע, לאחר שהמשיב החל לרשום דו"ח חניה לאחת מלקוחותיה. אין לקבל מצב שבעל עסק ינהג כאמור כלפי פקח עירייה, אשר עושה את עבודתו, ואין לקבל את טענתה של המבקשת שהמשיב מטריד אותה או מתחקה אחר תנועותיה או רושם בכוונה דו"חות ללקוחות שלה כדי לחבל בפרנסתה. בעניין זה לא הובאה כל עדות נוספת מעבר לעדותה היחידה של המבקשת, לא הובאו עדויות של לקוחות שהמשיב דווקא מתנכל להם, או שהוא נוהג להטריד את המבקשת באופן מיוחד על ידי רישום דו"חות ללקוחותיה, תוך שימוש לרעה בסמכויותיו.

14.       יש לדחות את טענתו של ב"כ המשיב שנמנעה ממנו האפשרות לזכות בסיסית של חקירה נגדית ממצה של המבקשת. המדובר בדיון בבקשה למניעת הטרדה מאיימת בעקבות אותו אירוע אחרון, בעוד שב"כ המשיב החל לשאול את המבקשת על העסק שלה, על המשכיר של העסק, על ציבור לקוחותיה וכו', שאלות שאינן ממין העניין, שחלקן אף נפסל על ידי, ובעקבות ההחלטה על פסילת מספר שאלות, החליט ב"כ המשיב על דעת עצמו להפסיק את החקירה הנגדית כפי שעולה מהפרוטוקול, כך שיש לדחות בשתי ידיים את טענותיו בסיכומיו שנמנעה ממנו האפשרות הבסיסית לחקור את המבקשת חקירה נגדית ממצה בניסיון למוטט את מהימנותה.

15.       לטעמי היה מקום לתת צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת, אך המשיב לא פנה בבקשה כאמור כנגד המבקשת למרות שמצא לנכון בזמן אמת להגיש נגדה תלונה במשטרה, וב"כ המשיב אף לא העלה בקשה כאמור תוך כדי הדיון, כך שאין מקום למתן צו הדדי בהעדר בקשה לכך.

16.       לאור התנהלותו והתנהגותו של המשיב כפי שנצפתה בסרטון, שוכנעתי כי הוא נקט הטרדה מאיימת כנגד המבקשת בכך שהתקרב אליה בריצה, באופן מאיים ומפחיד, ואף בעט בצורה עצבנית ואלימה בכיסא שהיה קרוב אליה. בנסיבות אלו, יש להורות כי האיסור על הטרדת המבקשת או יצירת קשר עם המבקשת תכלול גם איסור התקרבות למבקשת במקום עסקה ברדיוס של 20 מטר.

17.       כבר במתן צו במעמד צד אחד הבעתי את עמדתי שאין מקום למתן צו כאמור כנגד עיריית נצרת, משלא התקיימה עילה לכך, לפיכך, דין הבקשה כנגד העירייה להידחות.

18.       לסיכום, אני קובעת כי הצו שניתן במעמד צד אחד ביום 6.4.16 ימשיך להיות בתוקף עד ליום 5.7.16, בתוספת האיסור שבסעיף 16 לעיל. המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 800 ₪.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ו, 14 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.