1.         לפניי בקשת המבקש למתן צו נגד המשיב לפי החוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

2.         המבקש והמשיב הכירו אחד את השני לפני מספר שנים במסגרת פעילות ספורטיבית, אך כנראה שהיחסים ביניהם עלו על שרטון בעקבות אירוע שגרר תקיפה פיזית (כביכול) כפי שנטען בפניי ע"י המשיב, בדיון של היום.

3.         יש לציין כי בנוסף להליך שבפני, התנהל הליך נוסף שפתח המשיב נגד המבקש במסגרת ה"ט 55279-01-23 (שלום עכו), אשר בסופו ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד המבקש כאן וזאת למשך שישה חודשים, בעקבות דיון שהתקיים בפני כב' השופטת ג'ני טנוס ביום 29.01.2023.

4.         בבקשה וכן בדיון שהתקיים בפניי היום טען המבקש כי המשיב מטריד אותו, מאיים עליו ומוציא נגדו צווי הרחקה בתדירות גבוהה ללא כל הצדקה. נטען עוד כי המבקש הגיש נגד המשיב תלונה במשטרה בשל התנהגותו המוזרה. מנגד, פירט המשיב, את השתלשלות העניינים ואת התדרדרות מערכת היחסים בין הצדדים מלפני שנתיים ועד היום. המשיב חזר על החששות שלו מהמבקש ועל התוצאות הרפואיות שהביא אותו אירוע נטען לבריאותו של המשיב. כמו כן נטען בפניי כי מתנהל הליך משפטי אזרחי בגין אותו אירוע תקיפה.

5.         המסגרת הנורמטיבית של הדיון בבקשה למניעת הטרדה מאיימת מצויה בסעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב - 2001 המגדיר בחלקו הכללי, הטרדה מאיימת מהי. בסעיף 2(א) לחוק נקבע כי "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

6.         בהמשך, מונה סעיף 2(ב)  מספר דוגמאות של הטרדה מאיימת, שעשויה להתבטא, בין היתר, בבילוש, במארב, בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך. כן בנקיטת איומים בפגיעה, ביצירת קשר עם אדם בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו ועוד כהנה דוגמאות. 

7.         כפי שעולה מההגדרה דלעיל לא כל "הטרדה" מהווה "הטרדה מאיימת" שכן האחרונה מחייבת קיומן של נסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

8.          סעיף 4(א) לחוק קובע כי מקום בו נכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו, בין היתר, להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד 6 לחוק ובכללם הטרדתו של הנפגע בכל דרך ובכל מקום ופגיעה בפרטיותו בכל דרך. בנוסף, מוסמך בית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת אם התנהגותו של האדם נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר, או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין או אם סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר, או כלא אדם אחר שלא כדין.

9.          שילובן של שתי ההוראות הנ"ל מלמד כי נדרש קיומם של שני יסודות על מנת שבית המשפט ייתן צו למניעת הטרדה מאיימת - הראשון, דורש כי מושא הצו ביצע הטרדה בעבר או נקט איומים כלפי המבקש והשני, דורש כי הנסיבות תומכות במסקנה כי אותו אדם נגדו מכוון הצו עלול לשוב ולהטריד, לפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו ובחירותו של המבקש בעתיד, או חלילה לפגוע בגופו. (ראה ע"א (חיפה) 43483-10-18 יאסר מואסי נ' עיד ג'בילי (15/01/2019)).

10.        עוד ראוי לציין כי החוק לא נועד ליתן סעד לגבי פגיעה או הטרדה שנעשו בעבר, אלא מכוון כולו לעתיד. הסעד אותו מעניק החוק הוא כמעין צו מניעה, הניתן לתקופה מוגבלת של שישה חודשים, מפני הטרדה שעלולה להתרחש

11.       בענייננו, התמונה העולה היא כי בעקבות אירוע אישי בין הצדדים מלפני כשנתיים, החלו חילוקי דעות בין הצדדים ובהמשך הוגשו תלונות הדדיות, תביעה אזרחית ובקשות למניעת הטרדה מאיימת.

12.       לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והקשבתי בקשב רב לטענות של הצדדים במהלך דיון ממושך שהתנהל בפניי, לא ראיתי מקום למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב.

13.       אציין כי לא ברור למה המבקש אשר חזר וטען כי הוא מרגיש מאוים על המשיב, לא הגיש בקשה מתאימה במסגרת התיק הנוסף שהתנהל לפני כשבוע בבימ"ש זה (!!). יש להניח כי ככל שהמבקש חש מאוים, היה עליו להגיש בקשה מתאימה במסגרת התיק הנוסף ולא לפתוח בהליך חדש שבוע לאחר מכן.

14.       זאת ועוד, לא התרשמתי ולא שוכנעתי כי בעקבות הדיון הנ"ל, המשיב איים על המבקש או הטריד אותו באופן אשר מצדיק מתן צו כמבוקש. התרשמתי כי הסכסוך בין הצדדים הוא סכסוך מתמשך אשר סב סביב אירוע נטען לפני כשנתיים והליך משפטי אזרחי.

15.       לאור האמור והמקובץ לעיל, אני דוחה את הבקשה.

16.       בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

17.       המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשפ"ג, 06 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.