1

בפני בקשה למתן צו בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן - החוק למניעת הטרדה מאיימת).

העובדות וטענות הצדדים

1.             המבקשים הם בעלי תפקיד בבית הכנסת קדושי השואה בטבעון ומתפללים במקום מידי יום (להלן - בית הכנסת). המבקש 1 הוא רב המקום וראש הכולל. לטענתם מזה זמן המשיב מגיע לבית הכנסת נוהג במקום בצורה מזלזלת, פוגענית, מאיימת ומתריסה באופן המטריד את באי המקום. צוין כי מצבו הנפשי של המשיב אינו תקין וזו הסיבה להתנהגותו כאמור. לאור כך, הוגשה בקשה זו במסגרתה התבקש "צו הרחקה".

2.             עם הגשת הבקשה ניתן צו זמני במסגרתו נאסר על המשיב ליצור קשר עם המבקשים, להתקרב אליהם, להטרידם, לאיים עליהם ולפגוע ברכושם. במסגרת הצו הזמני לא הוריתי על איסור הגעה לבית הכנסת.

2

3.             המשיב הגיש תגובה מפורטת במסגרתה טען כי הרחקתו מהמבקשים כמוה כהרחקתו מבית הכנסת. נטען כי הבקשה לא אומתה בתצהיר ומשכך לא ניתן היה לפגוע בחופש הדת שלו על בסיס ראייתי זה. כן נטען שלא הוגשה נגדו תלונה במשטרה בניגוד לנטען בבקשה. המשיב הלין על הטענות בדבר כך שמצבו הנפשי אינו תקין וטען כי הדבר אינו מבוסס. המשיב טען כי הוא זה שמוטרד על ידי המבקש 1 ופירט בתגובתו אירוע בגינו הגיש תלונה נגד המבקש. אף ביחס למבקש 2 טען המשיב כי הוא מטרידו ובשל תחושת איום פנה למשטרה והגיש תלונה. ביחס לטענה שאינו חובש כיפה, טען כי הוא חובש כיפה בעת התפילות והברכות וביתר הזמן "אין הוא חש דחף לאו בר כיבוש" לעשות כן.

4.             קיימתי דיון בבקשה בנוכחות הצדדים. המבקשים טענו כי המשיב מעורר פרובוקציות, אינו נשמע לנהלי המקום ומנהגיו, צועק ומציק לאנשים החשים מאויימים בשל כך. המבקש 1 טען שאנשים הביעו בפניו, כראש הכולל, את חששם מפני המשיב (הוגשה רשימה של מתפללים התומכים בבקשה; ת/1). המבקש 2 תיאר כי המשיב מגיע למקום ומוציא ספרים ללא רשות, אינו מקבל את כללי המקום, צועק ומפריע ללימודים. ביחס להגשת התלונה במשטרה הוסבר כי אין מדובר בתלונה רשמית אלא בפניה לנקודת המשטרה בטבעון שם נמסר להם שעליהם להגיש בקשה זו.

5.             המשיב חזר על טענתו בדבר הפגם הנעוץ בעובדה שהתצהיר שצורף לבקשה לא אומת. נטען כי הוא נוהג לחבוש כיפה בעת תפילות וברכות. המשיב טען כי הוא שמוטרד על ידי המבקשים ועל ידי השוטר שהזכירו המבקשים (הוגשו אישורים בדבר הגשת תלונות; נ/1). כן ציין שלא פגע באיש וכלל לא שוחח עם רובם המכריע של המתפללים במקום. ביחס לאפשרות שיוצא צו ביקש המשיב שיהיה זה צו הדדי והוא יתפלל בשקט ובצורה ראויה כאשר המבקשים אינם מקום. יצויין כי לכך השיב המבקש 1 וטען כי הוא נמצא במקום במשך כל שעות היום כמעט.

דיון והכרעה

6.             לאחר ששמעתי את הצדדים ונתתי דעתי לטענותיהם, נחה דעתי כי הוכח, במידה הנדרשת לצורך הליך זה, שהמשיב נקט נגד המבקשים ויתר המתפללים במקום הטרדה מאיימת, וכי נסיבות העניין מצדיקות הוצאת צו למניעת המשך ההטרדה. להלן אפרט בקצרה את נימוקי.

7.             החוק למניעת הטרדה מאיימת מאפשר לבית המשפט לאסור על אדם לבצע פעולות מסוימות אם הוא נוכח שהאדם נקט הטרדה מאיימת. הטרדה מאיימת מוגדרת בסעיף 2 לחוק כ"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

3

8.             לאחר שמיעת עדויות המבקשים, סבור אני שהוכח, במידה הנדרשת בהליך זה, שהמשיב נקט הטרדה מאיימת וכי מוצדק בנסיבות העניין ליתן צו למניעת המשך ההטרדה. מעדויות המבקשים עלה כי המשיב נוהג להגיע לבית הכנסת ולנהוג בו על פי רצונו תוך פגיעה ברגשות המתפללים והטלת מורא עליהם. המשיב לא הכחיש חלק מהתלונות (כגון הוצאת ספרים ואי חבישת כיפה) אלא ציין כי הוא אינו מפריע בכך לאיש. המבקשים הסבירו כי התנהגות המשיב מטרידה ומפחידה אותם ואת יתר המתפללים וכי המשיב נוהג להתווכח, לצעוק ולא לכבד את מנהגי המקום ואת מנהליו. התנהגות זו נותנת בסיס איתן להנחה לפיה הוא עלול לשוב ולפגוע בשלוות רוחם של המבקשים ויתר המתפללים וכי הדבר עלול אף להסלים לכדי פגיעה בגוף.

9.             לא התעלמתי מכך שצו כאמור הוא פוגעני ואולם אין בו פגיעה בלתי מידתית, שהרי המשיב עדין רשאי להתפלל בבית כנסת אחר, כמו גם שמדובר בצו לתקופה קצובה והקצרה מזו המרבית. מנגד, התרשמתי שהצו נחוץ על מנת למנוע פגיעה ממשית וקשה בשלוות רוחם של המבקשים ויתר המתפללים וכי לא ניתן להשיג מטרה זו בצורה מידתית יותר.

10.         לאור כך נאסר על המשיב כמפורט להלן:

                               א.        להתקרב לבית הכנסת קדושי השואה בטבעון מרחק של 100 מטר.

                                ב.         להטריד את המבקשים או מי מבאי בית הכנסת קדושי השואה בטבעון בכל צורה שהיא ובכל דרך שהיא.

                                 ג.         ליצור כל קשר, בין ישיר ובין עקיף עם המבקשים.

תוקפו של הצו למשך חמישה חודשים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים לרבות בהודעה טלפונית

ניתן היום, כ' כסלו תשפ"א, 06 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.