1

לפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כמשמעותה בסעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

במסגרת הבקשה שלפניי טענו המבקשים כי אמו של המשיב גרה בשכנות להם. בביקורים שעושה המשיב לאמו הוא מגיע לבניין, חוסם את חניית המבקשים ומונע מהם לצאת, מאיים עליהם מילולית כי יפגע בהם, מצלם אותם ועוקב אחריהם. לגרסת המבקשים, אמו של המשיב סובלת מבעיות נפשיות והיא מטרידה אותם ואת הדיירים בבניין. בעקבות פנייה שערכו המבקשים למשיב ובקשתם כי יטפל באמו וימנע ממנה להטריד את הדיירים, פנה אליהם המשיב תוך אלימות מילולית ואיים על חייהם. בעקבות איומיו הגישו המבקשים תלונה במשטרת ישראל ואת הבקשה המונחת לפניי.

בתאריך 28.1.18 ניתן צו האוסר על הטרדה מאיימת עד למתן החלטה סופית בבקשה ונקבע דיון במעמד הצדדים.

2

המשיב הגיב לבקשה בכתב והכחיש במסגרת תגובתו את טענות המבקשים. לגרסתו, אמו, בת 88, נצולת שואה וסובלת מנכות 100%, גרה בדירת גן של המבנה אשר מתגוררים בו המבקשים בדירת הפנטהוז הממוקם ברח' תור 1 בכרמיאל. המשיב טען כי הוא ואמו סובלים מהטרדות חוזרות ונשנות מצד המבקשים אשר פוגעים בזכויות הבסיסיות שלהם. המבקשים בנו מרפסת ללא היתר בניה כדין תוך גרימת נזק לדירת האם והמהווה מפגע בטיחותי ובעקבות פניות המשיב אליהם להסרת הבנייה החלו לאיים עליו. לגרסת המשיב, הוא ואמו פנו למחלקת הנדסה ופיקוח בעיריית כרמיאל במטרה לסייע בהסרת המטרד וציינו כי המבקשים מאיימים לשפוך מים ולזרוק בדלי סיגירות לעבר דירת האם ככל שתפעל ותפנה לרשות התכנון.

על רקע פניית המשיב לעירייה החלו המבקשים, לגרסתו, לחסום את חניית האם שהינה חניה המיועדת לצרכיה כנכה, דבר אשר פוגע בה ומונע ממנה לקבל טיפול רפואי בעת הצורך. בעקבות התנהלות המבקשים פנה המשיב בניסיון לפתור את בעיית החניה למר ולדימיר וקסמן - מרכז בכיר אחראי מרחב מחוז גליל מטעם משרד הבינוי והשיכון אשר הגיע למקום במטרה למצוא פתרון. עת ביקר הנ"ל במקום במטרה לסייע במציאת פתרון איימו עליו המבקשים. המשיב טען כי המבקשים פוגעים בו ובאמו, מעלילים עליו ומנסים לפגוע בשמו הטוב.

בתאריך 5.2.18 התקיים דיון במעמד הצדדים. המבקש 1 חזר על טיעוניו כפי שהועלו במסגרת הבקשה, אישר כי אמו של המשיב אישה מבוגרת נצולת שואה, וכי יש לו ולמבקשת 2 סימפטיה והבנה לכל מה שהיא עברה. לגרסתו, האם הטרידה אותו ואת אשתו (המבקשת 2) תוך שהעלתה טענות כי הם שופכים מים וזורקים בדלי סיגריות על דירתה. האם הגיעה לביתם ופגעה במבקשת 2 ודחפה אותה תוך העלאת טענות שווא כי שפכה מים על דירתה. עת פנו הם אל המשיב במטרה למצוא פתרון, החל האחרון לאיים ולצעור עליהם ולהעלות טענות בדבר פרגולה שנבנתה ללא הסכמתו והחל לצלם את אותם ואת דירתם. המבקש 1 ציין אירוע שבו חסם המשיב את החניה של המבקשת 2 עת חזרה מסידורים.

המבקשת 2 העידה לפניי וטענה כי המשיב מטריד אותה, מצלם אותה, את ביתה ואת רכבה, חוסם את החניה המיועדת לרכבה ומונע ממנה לחנות.

המשיב חזר על טיעוניו כפי שהובאו במסגרת התגובה. לגרסתו המבקשים בנו פרגולה ללא היתר דבר אשר מהווה סכנה בטיחותית לאמו אשר מתגוררת בדירת הגן. לטענתו, המבקשים זורקים סיגריות ולכלוך לעבר גינתה של אמו ולא מתחשבים במצבה הרפואי והיותה אישה מבוגרת, עת חוסמים את החניה שלה ומונעים ממנו לחנות את רכבו בצורה המאפשרת לו להסיע את אמו לטיפול רפואי. לגרסתו בעקבות התנהלותם זו הגיע למקום במטרה להסדיר את סוגיית החנייה.

המבקשים השיבו בכך כי הם חונים במקום המסומן לחניה המיועדת לדירתם וכי שאלת הבנייה מצויה בטיפול הגורמים הרלבנטיים.

דיון והכרעה:

סעיף 2 לחוק מגדיר מהי הטרדה מאיימת, וזו לשונו:

3

"הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם, או כי הוא עלול לפגוע בגופו".נ

הטרדה מאיימת תכלול התנהגות הכוללת הטרדות ואיומים הפוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם אשר לפעמים אינם מגיעים לידי עבירה פלילית אך יש בהם בכדי לגרום למתח, לחרדה ולתחושת איום, במקרים רבים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה.

במקרה שלפני, מדובר בסכסוך שכנים ממושך, בין היתר על רקע בנייה שביצעו המבקשים ומחלוקות שונות לגבי מקומות ואופן החניה של הצדדים.

המבקשים העידו לפניי ולאחר שהתרשמתי מעדותם בצורה בלתי אמצעית אני מקבלת את גרסתם ונותנת בה אימון. המשיב אישר לפניי כי התנהלות המבקשים אשר בחרו לבנות בשטחם הפרטי מבנה ללא היתר או אישור אינה לרוחו וכי הוא חושש מפגיעה בטיחותית באמו. המשיב אישר כי צילם את מקום החניה וכי הייתה מחלוקת אודות אופן ומקום החניה של המבקשים. לא הוצגו כל ראיות בדבר הטרדות שביצעו המבקשים כלפי המשיב ובכלל זה כי פעלו לשפיכת מים או זריקת בדלי סיגריות או לכלוך לעבר גינת אמו.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את הבקשה. ניתן בזאת צו האוסר על המשיב כדלקמן:

א.        להטריד את המבקשים בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתם ובמקום עבודתם.

ב.         לאיים על המבקשים בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.

ג.         לבלוש אחר המבקשים, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם ומעשיהם, או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת.

ד.         ליצור עם המבקשים כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

האיסור כמפורט לעיל בסעיפים א-ד יחול על המשיב, בין כלפי המבקשים ובין כלפי אדם אחר הקרוב אליהם, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

אין באמור בכדי לחסום את הצדדים מלפעול על פי הוראות כל דין לעניין הבניה או זכויות ומיקום החניה.

הצו יעמוד בתוקפו משך 6 חודשים מהיום.

אין צו להוצאות.

4

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ח, 19 יוני 2018, בהעדר הצדדים.