1

1.      שני הזוגות שהם הצדדים בתיק זה, הם שכנים: בני הזוג חוטר קלצרמן מתגוררים בדירה שמעל דירת בני הזוג גבאי.

2.      לפני חודשים ספורים, עתרו גבאי להוצאת צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת נגד חוטר קלצרמן (תיק 58671-09-20). עיקר טענות גבאי התייחסו לרעשים מטרידים, בלתי סבירים ובלתי פוסקים לטענתם, שנבעו מדירת חוטר קלצרמן, ופגעו באופן ממשי לטענתם בשגרת ושלוות חייהם.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים הושגה הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין ולפיה הוצא צו הדדי האוסר על הצדדים לאיים זה על זה, להטריד זה את זה, ולפגוע זה בשלוות חייו של זה. עוד נאסר על הצדדים שניהם, להקים רעש בלתי סביר במהלך שעות היום, ובכלל זאת התחייבו חוטר קלצרמן שלא לגרור רהיטים בדירתם, הממוקמת מעל דירת המבקשים, לאחר השעה 23:00 בלילה, ולא לשפוך מים לפרגולה של גבאי.

3.      לצערי הסכמה זו לא האריכה ימים, וביום 21.1.21 הגישו גבאי בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בטענה שחוטר קלצרמן מפרים את הצו. במקביל, ביום 1.2.21 הגישו חוטר קלצרמן בקשה חדשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת (תיק 1489-02-21). ביני וביני, התנהל בין הצדדים הליך בבית משפט לתביעות קטנות, הוגשה לפחות תלונה אחת במשטרה, והיו פניות רבות מאוד של שני הצדדים לשיטור הקהילתי.

2

במהלך הדיונים שהתנהלו לפניי התברר כי שני הצדדים מתעדים ומקליטים באופן קבוע ורצוף את המתרחש בדירותיהם.

4.      ביום 7.2.21 התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו התאפשר לגבאי באריכות להשמיע טענותיהם וכן להשמיע הקלטות נבחרות. לבקשתם, בתום הדיון, התאפשר לגבאי להגיש הקלטות על גבי אחסן נייד, תוך הפנייה למועדים ספציפיים, וחוטר קלצרמן הגישו מטעמם הקלטות לאותם מועדים.

עתה הגיעה שעת ההכרעה.

5.      כפי שהבהרתי לצדדים במהלך הדיון שהתנהל ביום 7.2.21, עמדתי היא כי המסגרת של הליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינה המסגרת המתאימה למציאת מזור לבעיותיהם. אף ספק בעיניי אם באופן כללי השדה המשפטי הוא השדה הנכון לניהול ופתרון המחלוקות שהתגלעו ביניהם, ודומה כי עד שלא ישכילו הצדדים לקחת אחריות על יחסי השכנות ולפעול כמתחייב, לצערי נראה כי נכונו להם עוד שנים של תביעות ותלונות הדדיות והתכתשויות בלתי פוסקות.

6.      כך או כך, אין ספק כי במסגרת הליך זה אין בידי להושיט סעד למי מן הצדדים.

הבקשה שהוגשה מטעם חוטר קלצרמן במסגרת ה"ט 1489-02-21 היא מיותרת, וממילא אינה יכולה להניב סעד שלא ניתן כבר במסגרת ההליך הקודם. הצו שהוצא בתיק 58671-09-20 עודנו בתוקף וממילא אין בית המשפט יכול להעניק סעד מעבר לכך, שהרי בית המשפט אינו אוכף את החלטותיו ואין היגיון במתן צו החוזר על האמור בצו הקודם.

7.      אשר לבקשת גבאי לפי פקודת ביזיון בית המשפט - דין הבקשה להידחות.

כאמור, במהלך הדיון שהתנהל ביום 7.2.21 הושמעו הקלטות במשך דקות ארוכות, ושבתי והאזנתי להקלטות שצירפו גבאי על גבי האחסן הנייד. כעולה גם מן התיעוד החלקי שהובא בפרוטוקול תוך כדי ההאזנה, ניתן בהחלט לשמוע מפעם לפעם רעשי גרירת רהיטים ולעיתים מעין דפיקות (שיכולות לנבוע מרקיעות או מרעשי כדור). עם זאת, מדובר ברעשים יומיומיים, רגילים, ומכל מקום לא שוכנעתי כי אכן מדובר ברעשים קבועים, מוגזמים או בלתי סבירים, כל שכן שלא כאלו שנעשו בכוונת זדון.

3

אעיר, כי הדין מסדיר וקובע סטנדרט אובייקטיבי לקיומו של רעש בלתי סביר, בהתחשב במיקומו, במשכו ובשעות בהן הוא נשמע (השוו: תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן 1990). אינני משוכנעת כלל כי הליך של הטרדה מאיימת הוא המסגרת הנאותה לברר טענות מעין אלו, אך גם אם כן, לא הוכח לפניי כי נחצה הרף הקבוע בדין או כי הרעשים הם בלתי סבירים במידה המצדיקה נקיטת הליך מעין פלילי לפי פקודת ביזיון בית המשפט ולפיכך אני דוחה את הבקשה.

8.      סוף דבר - אני דוחה את שתי הבקשות.

לאור התוצאה אליה הגעתי - אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' שבט תשפ"א, 12 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.