1

1.         מעיון בבקשה ובתצהיר התומך בה, עולה כי הרקע להגשת הבקשה הנם אירועים מסוף חודש 3/20. בזהירות המתבקשת אציין כי הבקשה לקונית ומתומצתת בטענותיה. מכאן החלטתי מיום 5/5/20.

2.         כעת מפרט המבקש בפניי "ההיסטוריה" הנוגעת להתנהלות המשיב מול המושב ואחרים ולרבות מצהיר בכתב בנוגע למצבו הרפואי והנפשי של המשיב. כל שהתבקש המבקש הנו לפרט התנהלות המשיב בכל הנוגע אליו, מאז "אירועי 26/3" ועד הגשת הבקשה. לא פחות מ- 7 עמ' תצהיר הגיש המבקש, 48 סעיפים ותתי סעיפים בסה"כ.

3.         לאחר שחזרתי ועיינתי בתצהיר המבקש, סעיף 3ד, נראה כי הבקשה הוגשה עקב צערו הרב של המבקש מתוצאות הליך הטרדה אחר, בו ציפה להעיד בנוגע להתנהלות המשיב.

צר לי על אכזבתו של המבקש ועל צערו.

2

4.         אך בכל הכבוד, לא ברור לי הקשר בין התנהלות המשיב ביחסיו עם אחרים לטענות המבקש. ויודגש, הבקשה עצמה שותקת! כזכור הבקשה הוגשה למתן סעד במעמד צד אחד. שם נטען כי הנסיבות למתן הסעד במעמד צד אחד, הנן גרימת נזקים לרכוש.

5.         תצהיר התמיכה בבקשה איננו מפרט דבר. כל שסימן המבקש בסעיף 1 לתצהירו, ללא כל פירוט, הנה כי המשיב נוהג להטרידו. אין תאריכים ואין נסיבות.

ושוב - מכאן החלטתי מיום 5/5/20.

6.         בסעיף 2 לתצהיר התומך בבקשה ניתן ללמוד כי המשיב איננו מהווה סכנה גופנית ממשית למבקש.

            שוב מתבקש המבקש לעיין בהחלטה מיום 5/5/20.

7.         וכעת לתצהיר "ההבהרה" של המבקש. בכל הכבוד הראוי, לא לכך התבקש התצהיר. היכן היו טענות אלה במסגרת הבקשה? כל שניתן להבין מן הבקשה, לכל היותר, היא רצונו של המבקש להרחיק המשיב ממטעיו של המבקש וממנו. הא ותו לא.

8.         לא ברורה לי הרלוונטיות לטענות הכספיות של המושב כנגד המשיב, להליך הבוררות, להליכים אחרים שאינם קשורים למבקש, הטענות להטרדת עדים או כל טענה אחרת אשר יש לפנות בגינן למשטרת ישראל או להגיש בגינן הליכים משפטיים אחרים.

9.         לעניות דעתי, מטרתו העיקרית של החוק למניעת הטרדה מאיימת, במסגרתו הוגשה הבקשה, הנה ליצור מרחק פיסי בין אנשים קרובים. שכנים בבניין, תושבים בישוב כפרי כגון כאן וכו'. הליך זה איננו מיועד לפתור מחלוקות בנוגע לטענות לגרימת נזקי רכוש (המוכחשות מן הסתם), בנוגע לזכות לשימוש במקרקעין, בנוגע לסכסוכים כספיים, טענות כנגד צדדים אחרים או דבר דומה.

            לא נעלמו מעיני טענות המבקש בנוגע להתנהלות המשיב הנוגעות להליך המשפט בו נקט כנגד אשתו, בתביעת לשון הרע. הליך זה מתנהל בפניי בבית המשפט במסעדה ולכן ברור לי הרקע הכללי למתיחות בין הצדדים.

3

10.       מכאן אציין שבמסגרת הליך שכזה, כל שעל בית המשפט לברר האם יש צורך "להרחיק" צד ממשנהו ולעיתים, האם יש צורך "להרחיק" הצדדים אחד מן השני. ככל שהתשובה חיובית, יש לקבוע תנאי "ההרחקה".

11.       כמפורט בתצהירו של המבקש כאן, יש בפיו טענות כלפי המשיב, אשר "רץ" לבית המשפט והגיש בקשה משלו, כנגדו. עוד טוען המבקש כי ב"כ המשיב הגיש בקשה אשר בין השאר, איננה רלוונטית (מוכר?).

12.       לא מצאתי מקום "לחלק ציונים" להתנהלות הצדדים במסגרת החלטה זו, אך מצאתי לנכון להציג בפניהם אפשרות להימנע מלהיפגש ביניהם (הרי זו בקשתם) ובעיקר לחסוך בהוצאות, בטרחה ובזמנם היקר.

בנוסף אל לכולנו לשכוח כי אנו מצויים ב"תקופת קורונה", כאשר מומלץ להימנע מהתקהלויות או ממפגשים שאינם מחוייבים.

13.       בתיק זה קיים למעשה צו הדדי בנוגע לשני הצדדים. החלטת בית המשפט כאן מיום 4/5/20 והחלטת בית המשפט בתיק ה"ט 8894-05-20 מיום 5/5/20. לעניות דעתי צווים אלה עומדים במטרות הדין אותן פירטתי לעיל ואינם מהווים הגבלה על מי מן הצדדים.

14.       על כן מוצע לצדדים להשאיר הצווים הנ"ל על כנם למשך של 6 חודשים וזאת מבלי שהדבר יהווה הסכמה של צד לטענות משנהו.

15.       יובהר לשני הצדדים כי ככל שיעמדו על קיום דיון במעמד הצדדים, אשקול בין השאר, הטלת הוצאות משמעותיות לטובת אוצר המדינה, בשל שימוש שלא לצורך בהליכי בית משפט ובזבוז של זמן שיפוטי יקר.

16.       הצדדים יגישו הודעה מתאימה מטעמם, הדדית ולא יאוחר מיום 13/5/20, האם מסכימים להצעת בית המשפט המפורטת בסעיף 14 לעיל.

            המזכירות תמציא החלטה זו למבקש ולב"כ המשיב.

            לעיון ליום 13/5/20.

ניתנה היום, י"ז אייר תש"פ, 11 מאי 2020, בהעדר הצדדים.