1

תקיפה, איומים ושאר המעשים החמורים המיוחסים למשיב (ומובן שאיני חורץ דעה בשלב זה אם בוצעו) הם מעשים פליליים האסורים בתכלית האיסור וזאת לפי חוק העונשין, הטיפול בהם - בידי משטרת ישראל, שבידה אף לפעול להצבת הגבלות מגוונות על החשוד בביצוען, והכל - בלא כל צורך בקיומו של צו מניעת הטרדה מאיימת.

בנסיבות אלה דומה כי הגשת הבקשה במסגרת החוק למניעת הטרדה מאיימת, שלא נועד דווקא לשם התמודדות עם מעשים פליליים, אינה חיונית, שכן אין צורך בצו שיורה למשיב להימנע מאותם מעשים האסורים גם כך.

2

עם זאת, משהגיעה המבקשת עד לבית משפט זה ומשנתבקש הדבר, יינתן צו ארעי, האוסר על המשיב ליצור קשר כלשהו עם המבקשת, להטרידה בכל דרך, לאיים עליה, לבלוש אחריה או לפגוע בפרטיותה, וכן להיכנס לבניין שברח' משה דיין 22 בת"א ולבניין שברח' כמואל 46 ת"א.

כעקרון, משניתן צו יש לקיים דיון במעמד שני הצדדים, אולם נוכח עתות הקורונה והחגים, לא אקשה על המשיב (כך גם על המבקשת) ולא אקבע כבר עתה מועד לדיון במעמד הצדדים. בידי המשיב שלא להתנגד להותרת הצו בעינו, זאת לתקופה המרבית הקבועה בחוק של 6 חודשים, ובכך לא יהיה משום הודאה בכל טענה של המבקשת או גריעה מכל זכות של המשיב, זולת חובתו לקיים את הצו. מובן שזכותו של כל אחד מבעלי הדין לעתור בכל עת לקיומו של דיון ככל שיסבור שיש תועלת בכך, ודיון כזה ייקבע לאלתר.

תשומת לב המשטרה: לא ניתן לפעול מכוחו של הצו (זולת להתריע בפני המשיב על קיומו) כל עוד אין ראיה כי המשיב היה ער לצו.

ניתנה היום, ו' תשרי תשפ"א, 24 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.