1

1.      בפניי בקשה למתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב 2001 (להלן: "חוק למה"מ") במעמד צד אחד.

2

באשר למעמדה של המבקשת 1      

2.      סעיף 1 לחוק למה"מ קובע במפורש כי מטרת החוק היא "להגן על אדם". נכון שבפקודת הפרשנות נקבע כי אדם כולל התאגדות, אולם בנסיבות המיוחדות של חוק למה"מ, לנוכח תכליתו ומטרותיו של החוק, נראה כי אין מקום לעשות שימוש בחוק בטענות להטרדה כלפי גוף ציבורי.

3.                  בעניין קווי הגליל (ה"ט (קריות) 5246-06-17 קווי הגליל בע"מ נ' ג'מאל מסרי (4.6.17)), נקבע כי: "תאגיד אינו יכול לבקש סעד במסגרת החוק למניעת הטרדה מאיימת, שכן השימוש בחוק אינו עולה בקנה אחד עם לשונו או תכליתו".  
בעניין שפן הסלע (ה"ט (חיפה) 27168-10-17 שפן הסלע בע"מ נ' יהודה ניר (17.10.17)), נקבע כי: "חוק הטרדה מאיימת נועד להגן על אדם, להבדיל מישות משפטית".  
בעניין אריאג (ה"ט (חיפה) 51822-03-18 אריאג בע"מ נ' אליהו גבאי (25.3.18)), נקבע כי: "פרשנות תכליתית של החוק, בהתאם ללשונו ולמטרת חקיקתו, מובילה אפוא למסקנה, כי החוק חל על בני אנוש ולא על ישויות משפטיות ערטילאיות".       
בעניין רביב (ה"ט (חיפה) גדעון רביב נ' איוב בלאנש (23.4.18)), נקבע כי: "חברה בע"מ אינה יכולה להגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, שכן תכליתו של צו זה הינה להגן על אדם פרטי מפני פגיעה אישית או ישירה בו".

4.                  נוכח כל האמור לעיל, פסיקה עקבית קבעה כי רק אנשים פרטיים יכולים להגיש בקשה לפי חוק למה"מ, ונראה כי לא היה מקום שהמבקשת 1 תצטרף לבקשה של המבקש 2. 
אני מורה על מחיקתה של המבקשת 1 מן הבקשה.

באשר לבקשה למתן סעד במעמד צד אחד

3

5.      מתן סעד במעמד צד אחד הוא חריג יוצא דופן, לכלל לפיו ראוי לשמוע את עמדת הצד השני. בבקשות למתן צו במעמד צד אחד לפי חוק למה"מ, מתייצב בדרך כלל המבקש בבית המשפט, על מנת שניתן יהיה לחקרו לגבי נסיבות ההטרדה, והצורך החיוני בסעד דחוף במעמד צד אחד.        

6.      בעניין פלוני (רע"א 2327/11 פלוני נ' פלוני, (28/04/2011)) נקבע כי: "צו מניעת הטרדה מאיימת מכיל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בזכויות אדם, ומשום כך תחילה יש לאפשר לבעל הדין למצות את זכות הטיעון העומדת לו, באמצעות חקירת נגדית של המצהירים מטעם הצד שכנגד. אין חולק על חשיבותה של החקירה הנגדית דווקא בשיטת המשפט הישראלית שמאפייניה הדומיננטיים הם אדברסריים..." (שם, פסקה 27 לפסה"ד).

7.      אכן, חוק למה"מ מאפשר בסעיף 7 לחוק מתן סעד זמני לשבעה ימים במעמד צד אחד, אולם ראוי להפעיל סמכות חריגה זו בזהירות, ובעיקר כאשר המבקש מתייצב בבית המשפט ומעיד על הנסיבות הייחודיות המחייבות מתן סעד במעמד צד אחד.  
בענייננו, המצהיר, המבקש 2, לא התייצב בבית המשפט לחקירה על תצהירו.  
בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לנקוט בסעד החריג של מתן צו במעמד צד אחד.

8.      קובע דיון בבקשה במעמד שני הצדדים ליום רביעי טז' סיוון תשע"ח, 30.5.2018 בשעה 9:00. עקב עבודות בינוי בקרית גת, ייערך הדיון בהיכל המשפט בבאר שבע.

9.      המזכירות תודיע לב"כ המבקש 2 שנותר בבקשה ותזמן את המשיב לדיון הן באמצעות פקיד מסירה והן באמצעות משטרת ישראל. המשיב רשאי להגיש תצהיר נגדי.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ח, 24 מאי 2018, בהעדר הצדדים.