1

מבוא וטענות הצדדים

1.         לפני בקשת המבקשת לצו מניעת הטרדה מאיימת נגד המשיב.

2.         המבקשת, רווקה בת 22, מתגוררת ברחוב X. המשיב הוא שכן של המבקשת, אשר מתגורר בדירה סמוכה באותו בית משותף עם בת זוגו וילדיה.

3.         לטענת המבקשת, ביום 13.12.16 שעה 06:00 לערך עת יצאה מביתה גם המשיב יצא מביתו, השניים נפגשו ביציאה, התחבקו ואמרו זה לזה בוקר טוב. לטענת המבקשת, החיבוק שחיבק אותה המשיב היה מיני וארוך מחיבוק רגיל, המשיב הצמיד אותה לגופו נתן לה שתי נשיקות "כבדות" ליד תנוך האוזן, הרכין את המבקשת אליו ו"הסניף אותה". לטענתה, היא השתתקה, השניים המשיכו ללכת לכיוון התחנה וכאשר כל אחד היה צריך לפנות לדרכו המשיב שוב חיבק את המבקשת, נישק אותה בפיה ולא חדל על אף שהמבקשת ביקשה ממנו להניח לה. המבקשת התנגדה למשיב והשתחררה ממנו.

2

4.         המבקשת הגישה נגד המשיב ביום 14.12.16 תלונה למשטרה בגין מעשה מגונה. המשיב נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים אשר כללו הרחקה למשך שבועיים מהיישוב X.

5.         לדברי המשיב בדיון, המבקשת אמרה לו שהיא זקוקה לחיבוק, דבר שעשתה מספר פעמים בעבר על מנת לקבל תשומת לב, והוא חיבק אותה. ביחס לטענה בדבר הטרדה מילולית, אמר שלא הייתה בדבריו כל רמיזה מינית. לדבריו, הופתע מזימונו לחקירה ומאותו יום הוא לא אותו אדם. לדבריו, המבקשת העלתה תמונה שאינה מתיישבת עם טענתה לפיה היא קפאה במקום. עוד לדבריו, המבקשת האשימה שכנים בהאשמות שווא ואביה של המבקשת היה צריך להתנצל בשמה. עוד אמר כי בת זוגו אמרה לו שלמבקשת "יש קראש" על המשיב. לדבריו, בכל פעם שהמבקשת הייתה רואה את בת זוגו, הייתה מורידה את הראש ולא מדברת אתה ואילו אתו תמיד דיברה. כן טען שהמבקשת שאלה ממנו חפצים ולא החזירה.

6.         בדיון המבקשת אישרה כי היא יזמה את החיבוק, לטענתה, כוונתה הייתה לחיבוק חברי בלבד. עוד לדבריה, היא אמרה למשיב "לא" מספר פעמים והמשיב אמר לה: "תמיד רציתי לעשות את זה, נו אחת קטנה". המבקשת, שהייתה נסערת מאוד בדיון, אמרה תוך שהיא ממררת בבכי כי היא אמרה למשיב לא לגעת בגופה ולחדול ממעשיו אך הוא לא הפסיק. לדבריה, היא אינה מסוגלת לשאת את הידיעה שהמשיב נמצא בקרבת מקום מגוריה ובקרבתה ואת המחשבה שהיא תתקל בו. לדבריה, עקב האירוע היא נזקקה לטיפול פסיכולוגי.

דיון

7.         הדיון בבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת הוא לכאורי. במסגרת זו, גרסת המבקשת, שהיא גרסה מפורטת, מבססת, לכאורה, כי האירוע הנטען על ידה התרחש כגרסתה. בתגובתו, המשיב התייחס לעניין טענת החיבוק בלבד. הוא נמנע מהתייחס לגרסת המבקשת ביחס לנשיקות שנישק אותה ולניסיונות לנשקה ולחבקה למרות התנגדותה. ההימנעות מההתייחסות לגרסת המבקשת כאמור יש בה כדי להוות, לכאורה, תימוכין לגרסת המבקשת.

3

8.         המבקשת מבקשת להורות על הרחקתו של המשיב ממקום מגוריה. בבקשה זו קיים קושי מהותי. המשיב מתגורר בשכנות למבקשת באותו בית משותף. היעתרות לבקשה משמעותה היא הרחקתו של המשיב מביתו. מן העבר השני, גרסתה של המבקשת, כאמור לעיל, הוכחה לכאורה. כאמור לעיל, המשיב זומן לחקירה ומשטרת ישראל ראתה להורות על הרחקתו מהיישוב למשך שבועיים. לאור דברי המבקשת וכפי שעלה מהתנהגותה בדיון, האירוע השפיע עליה, לכאורה, מבחינה נפשית, היא מתקשה לשאת את המחשבה שהיא עשויה להיתקל במשיב. לדברי אביה, עקב חששה של המבקשת להיתקל במשיב, היא הסתגרה בביתה והיא נזקקת לליווי הוריה על מנת לצאת מביתה. המבקשת אף נזקקה, לכאורה, לטיפול פסיכולוגי. במכלול נסיבות אלה ניתן לקבוע כי שגרת חייה ושלוותה של המבקשת נפגעו באופן מהותי, לכאורה לא באשמתה. לכן, ראיתי להיעתר לבקשה חלקית ולהורות על הרחקת המשיב. יחד עם זאת, לנוכח העובדה שמדובר בהרחקת המשיב מביתו, לא ראיתי להורות על הרחקת המשיב מביתו למשך מספר חודשים כמבוקש על ידי המבקשת. בנסיבות המקרה, כאמור לעיל, יהא זה סביר ומידתי להיעתר לבקשה במובן זה שהמשיב יורחק למשך 30 יום.

9.         אשר על האמור אני מורה כדלקמן:

א.        למשך 30 יום מהיום נאסר על המשיב להתקרב לדירת מגוריה של המבקשת ברדיוס של קילומטר. למען הסר ספק, בפרק זמן זה המשיב אינו רשאי להגיע לביתו.

ב.         לאחר 30 יום מהיום ולמשך 6 חודשים מהיום, נאסר על המשיב להתקרב למבקשת או לדירת מגוריה, רכבה, מקום עבודתה או מקום אחר שהמבקשת נוהגת להימצא בו בקביעות.

ג.         למשך 6 חודשים מהיום, נאסר על המשיב בין במישרין ובין בעקיפין, בין במפורש ובין במשתמע, ליצור עם המבקשת כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

10.       מובהר כי הדיון בבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת הוא לכאורי בלבד ואין בו כדי לקבוע כל מסמרות ביחס לנכונות טענות הצדדים וצדקתן.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים באמצעות פקס למספרי הפקס אשר נרשמו בהחלטה בפרוטוקול מיום 02.01.17.

4

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ז, 03 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.