לפניי בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי בין הצדדים, הגרים בשכנות, יש בפעולות המיוחסות למשיבים כדי להוות הפרעה לשלוות חיי המבקשת, וכי קיים בסיס לסברה לפיה אלו עשויות לחזור על עצמן.

בנסיבות אלו שוכנעתי כי יש מקום ליתן צו האוסר על המשיבים להקים רעש, בין באמצעות נעלי עץ ובין באמצעות הפלת חומרי עץ על רצפת ביתם/ תקרת בית המבקשת, בשעות המוגדרות כשעות המנוחה על פי הדין.

בנוסף אני מבקשת להזכיר לכל אחד מן הצדדים כאן כי ביצוע איזה מהפעולות המנויות בחוק למניעת הטרדה מאיימת הוא אסור.

התרשמתי מן הבקשה כי ריחוק בין הצדדים ייטיב עמם וימנע נקודת חיכוך נוספת, וכי בהתאמה זימונם לדיון כאן עלול להעצים את הסכסוך וללבותו, תחת שיידעך.

משכך פני הדברים איני קובעת לפי שעה דיון במעמד הצדדים בבקשה, ויובהר כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע מזכותם של המשיבים לעתור לקביעת דיון בבקשה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הצו בידיהם. דיון ייקבע אם תונח לפניי בקשה כאמור.

לפי שעה ועד החלטה אחרת אני קובעת כי הצו שניתן כאן יעמוד בתקפו למשך 90 ימים מהיום.

המזכירות תמציא העתק מהבקשה על נספחיה ומהחלטה זו למשיבים, באמצעות שליח מסירות.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשפ"ג, 22 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.