1

1)            מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2)            דיון במעמד צד אחד התקיים ביום 20.2.2019. דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 24.2.2019.

3)            המבקש טוען בין השאר, כי המשיב, שהוא גבאי בית כנסת, הרס קיר משותף לדירת המבקש ולנכס שבאחריות המשיב זאת ללא הסכמה וללא רשות, וגם איים על חייו. המבקש הגיש תלונה במשטרה בגין איומים והסגת גבול.

4)            המשיב טוען מנגד, בין השאר, כי לא איים על המבקש ובוודאי שלא איים על חייו. לטענת המשיב, הוא פתח חלון מזכוכית שפונה אל עבר החצר של המבקש. לטענת המשיב, המבקש איים עליו שיגיש תלונה במשטרה על הסגת גבול ובנוסף יגיש תלונה בעירייה.

2

5)            לאחר ששמעתי את דברי הצדדים בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

6)            המבקש לא הניח לפני בית המשפט תשתית ראייתית שהיא מספיקה ואשר יכולה לבסס עילה לפי החוק. גם אם אניח כי בשלב מסוים התלהטו הרוחות בשיחה שהתקיימה בין המשיב לבין המבקש על רקע פתיחת החלון האמור, לא התרשמתי כי די בכך כדי להצדיק מתן צו, לא כל שכן בהעדר תשתית שמעידה על מחזוריות של מעשה הטרדה או איום כלשהו. כך או אחרת, טענות הצדדים בדבר הסגת גבול, הריסה או פתיחת החלון, הן במישור האזרחי וככל שמי מהצדדים עותר לברר את טענותיו בנדון, עליו לנקוט בהליך המשפטי המתאים.

7)            חרף המסקנה דלעיל, מובהר כי ההליך דנן אינו בא חלף בירור התלונה שהגיש המבקש נגד המשיב במשטרה, וחזקה כי המשטרה תמצה את בירור התלונה, הכל לפי סמכויותיה שבדין.

8)            הבקשה, אם כן, נדחית.

9)            בשולי ההחלטה אעיר, זאת בשים לב לכך שהצדדים הם שכנים, טוב ינהגו השכנים אם יפתרו את המחלוקות שביניהם, ברוח טובה ובכבוד הדדי, כאשר ברי כי אין צד רשאי להטריד או לאיים על הצד האחר.

10)        שימת לבם של הצדדים מופנית לכך כי ניתן להשיג על החלטה זו בהליך ערעורי לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.