1

1.        המבקש הגיש היום נגד המשיב בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: חוק מניעת הטרדה מאיימת או החוק), בו עתר לאסור על המשיב להטריד אותו, על מנת שלא ימנע ממנו לעשות שימוש בסירה שלו ובצריף שבנמל הדיג בקישון.

2

           בתצהיר שצורף לבקשה גולל המבקש מסכת עובדתית רחבה, שראשיתה לפני למעלה מעשרים שנה, ואשר הזינה ועדיין מזינה סכסוך הנוגע לחברת נמלי ישראל (להלן: החברה), לנמל הדיג בקישון ולמשתמשי המעגן. ה"אקורד" האחרון של הסכסוך, אשר נוגע ישירות למבקש, הינו מכתב שהוא קיבל לפני יומיים מבא-כוחה של החברה, ובו הוא נדרש להמציא אסמכתא לזכותו הנטענת לאחסון כלי שיט במעגנה שבנמל, ובהיעדר אסמכתא כזו - לפעול לסילוק הציוד השייך לו מתחומי הנמל. המבקש טען כי המשיב, שהינו עובד החברה ואחראי אבטחה בנמל הדיג, מנע לאחרונה את כניסתו לשטח הנמל בטענה כי הינו פולש, ואף החליף מנעולים ונעל צריף בו אוחסנו פריטי ציוד של המבקש, וכתוצאה מכך נמנע ממנו לעשות שימוש בסירה שלו הנמצאת בנמל.

2.        בדיון במעמד צד אחד, שהתקיים היום, טען המבקש כי בכוונתו לתבוע את המשיב בגין ביצוע כליאת שווא, וכי הוא מבקש שהמשיב לא יימצא בשער הנמל בעת שהוא יגיע לשם.

3.        מתוכן הבקשה עולה כי המשיב לא פעל בשמו, כי אם בשם החברה; כי החברה, אשר חוכרת את נמל הדיג, אינה מוכנה שהמבקש יעשה שימוש בסירה שלו הנמצאת בשטח נמל, מאחר והיא סבורה שאין לו זכות חוקית לעשות כן; וכי בא-כוחה של החברה פנה לאחרונה למבקש, בניסיון להגיע לפתרון בדרכי שלום.

4.        בסעיף 2 לחוק מוגדרת "הטרדה מאיימת" כ"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא" בנסיבות הנותנות בסיס להניח כי המטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם. המבקש רואה בפעולות החברה, שנעשו באמצעות המשיב, שהינו עובד שלה, כ"הטרדה מאיימת", על-פי סעיף 2 האמור. אינני סבור כך. לטעמי, לא כל פעולה של אחר שאינה נושאת חן בעיני פלוני וגורעת מזכויותיו ואף פוגעת בשלוות חייו בדרך כלשהי, יכולה להיכנס להגדרת "הטרדה מאיימת" על-פי החוק.

3

           לעתים הדברים פשוטים וברורים. כך, למשל, פלוני, שמתגורר בבית הסמוך לשער כניסה לבית חולים, לא יוכל לטעון כי נהגי האמבולנסים, הנכנסים מדי לילה בשער בית החולים ביבבות צופרים והפוגעים בשנתו השלווה, מטרידים אותו ב"הטרדה מאיימת" על-פי החוק. לעתים, קיימת מחלוקת אמיתית בין צדדים, אשר הדרך המשפטית לפתרונה היא במסגרת דברי חקיקה ספציפיים ויישומם לעובדות המקרה. כך, למשל, מקומה של טענה לפרסום מכפיש ב"פייסבוק" הינה במסגרת תביעה לפי דיני איסור לשון הרע, ללא "דרכי קיצור" לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. אף במקרה שלפנינו קיימת מחלוקת מורכבת וארוכת-ימים בנוגע לזכויות המבקש בנמל הדיג. הכרעה משפטית במחלוקת זו אינה צריכה להיעשות בדרך של צו על-פי חוק למניעת הטרדה מאיימת, שאינו הפלטפורמה המתאימה לבירור עובדתי ומשפטי רחב יריעה. צו על-פי חוק זה נועד ליתן "עזרה ראשונה", ולא להכריע במחלוקת כה מסובכת.

5.        אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה. משלא התבקשה תגובת המשיב, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017, בהעדר הצדדים.