1

ביום 18.6.20 הגיש המבקש בקשה לצו ממניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד נגד המשיב שהינו שכנו. בבקשה נטען בתמצית שהמשיב מטריד ופוגע בשלוות חיי משפחת המבקש ופוגע בפרטיותם, על ידי ביצוע הקלטות וצילומים בחצר ביתו של המבקש בעת שבתו של המבקש, חברתה ובנו. כולם קטינים שחו בבריכה שבחצר הבית. בית המשפט הורה על מתן צו במעמד צד אחד (החלטה מיום 18.6.20) ולדיון במעמד שני הצדדים התייצב שני הצדדים. בדיון בפני שטחו הצדדים את טיעוניהם כמפורט בפרוטוקול הדיון, לרבות הרקע לסכסוך ביניהם.

מטיעוני הצדדים בפני עולה שאין מחלוקת בין הצדדים שהמשיב צילם את חצר ביתו של המבקש בעוד הקטינים שוחים בבריכה, וכי על כך הוגשה תלונה במשטרה. מטיעוני המשיב עולה כי בין הצדדים קיים סכסוך שכנים הנוגע, בין היתר, לחריגות בניה שביצע המבקש לטענתו והוא נדרש לביצוע הצילומים למטרה זו וכי כוונתו לא הייתה להטריד את ילדי המבקש ומשפחתו וכי הוא הפסיק לצלם מיד כששם לב שילדיו בקטינים נקלטו בעדשת המצלמה. את הסרטון שהוא צילם מחק בהוראה מהמשטרה.

שמעתי את טיעוני הצדדים ואני מחליטה כדלקמן:

2

בפסק דין ע"א (חי') 43483-10-18‏ יאסר מואסי נ' עיד ג'בילי נקבע כי לצורך מתן צו למניעת הטרדה מאיימת, המכוון לעתיד, נדרש קיומם של שני יסודות: הראשון, כי מושא הצו ביצע הטרדה בעבר או נקט איומים כלפי המבקש והשני, כי הנסיבות תומכות במסקנה כי אותו אדם נגדו מכוון הצו עלול לשוב ולהטריד, לפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו ובחירותו של המבקש בעתיד, או חלילה לפגוע בגופו. לא בכל מקרה בו מאירים פרסומים באמצעי התקשורת את המוטרד באור שלילי או פוגעים בשמו הטוב, קמה לו הזכות לקבל סעד לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת.

בהצעת החוק (מס' 3028 מיום 23.7.2001) נאמר כי המושג "הטרדה מאיימת" מתייחסת לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר מקימים חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד. עוד נאמר כי הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח לחרדה ולתחושת איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה. במקרים רבים תלך ההתנהגות המטרידה ותחמיר מהטרדות פעוטות, דרך איומים ועד למעשי אלימות, אונס ורצח. מרבית הקורבנות להטרדה מאיימת הן נשים הנרדפות על רקע מערכת יחסים שהסתיימה, מערכת יחסים קיימת, יחסים שהם על סף סיום, או על רקע מערכת יחסים מדומה שהיא רק בגדר שאיפתו של המטריד.

החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד אפוא, למנוע התנהגות הכוללת הטרדה ופגיעה בשלוות החיים של המבקש כולל פגיעה בפרטיותו. מעשיו של המשיב מהווים פגיעה בפרטיות של המבקש ומשפחתו (ר' סע' 2 לחוק הגנת הפרטיות). מטיעוני הצדדים בפני עולה כי בין הצדדים קיימות מחלוקות בתחום התכנון והבניה, כולל תלונות בשל הרעש של הילדים בבריכה (דברי ב"כ המשיב בעמ' 2 לפרוט'). הצדדים גם הודיעו בפני כי הם מתכוונים למצות את כל ההליכים המשפטיים האפשריים לפתרון המחלוקות ביניהם, דבר המגביר את החשש שהמשיב ישוב ויטריד את המבקש ומשפחתו, ולו לשם איסוף ראיות כפי שנקט במקרה זה.

לאור האמור, אני מקבלת את הבקשה ומורה כי הצו יעמוד בתוקפו למשך שישה חודשים מיום שניתן לראשונה, והוא יחול כלפי המבקש ובני משפחתו.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.