1

בפני בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.

המבקשים הוציאו בדצמבר 2016 צו הרחקה כנגד המשיב למשך שלושה חודשים, אשר הוארך בהסכמה עד דצמבר 2017, חודש והורחב בדצמבר 2017 ביחס לעובדי חב' איירפורט סיטי ולשלושה נותני שירותים לחברה, לששה חודשים נוספים.

לקראת סיום תקופת הצו, ביקשו המבקשים פעם נוספת להאריכו, על רקע פניות חוזרות של המשיב אליהם בדוא"ל, וניתנה החלטה המורה על הארכתו ב-6 חודשים.

המבקשים טוענים כי בתקופת תוקפו של הצו הקודם, במאי 2018, הפר המשיב את הצו ושלח הודעות דוא"ל לשניים מהמבקשים, המהוות הפרת הוראה חוקית, ועל כן הם מבקשים לאכוף על המשיב בסנקציות של קנס או מאסר את כיבוד הצו מכאן להבא.

2

מהדיונים שהתקיימו ומהודעות הדוא"ל שהוגשו, ואינן שנויות במחלוקת, עולה כי למשיב טענות לגבי אופן ניהול החברה הנ"ל והוא מאשים את החברה, מנהליה, בעלי תפקידים שונים בה וכו' בעבירות פליליות בתחום עבירות המרמה והשחיתות. המשיב אינו מסתפק בהעלאת טענותיו בפני רשויות החקירה או הגופים האמונים על בירור טענות אלה במישור פלילי או המנהלי/ביקורתי, אלא מטיח את טענותיו, ובשפה בוטה, ישירות במושאי הטענות, בין בפניה ישירה ובין בשליחת העתק של פניה לאדם אחר.

הוסבר למשיב מספר פעמים כי אסור לו להטריד את המבקשים, בני משפחתם והאנשים הנוספים הכלולים בצו, ולפנות אליהם בדוא"ל או במסרונים, אך עולה כי המסר לא הופנם על ידו ובאחרונה שיגר שני מיילים לאנשים הכלולים בצו.

לפיכך אני רואה לנכון, כדי לחדד את המסר, לחייב את המשיב בקנס בסך 1,500 ₪ על כל הפרה עתידית של הצו.

לא מצאתי רלוונטיות לדיון בזימון עדים אותם ביקש המשיב לזמן, שכן ההודעות והמסרונים נשוא הבקשה אינם שנויים במחלוקת, והשאלה אם בוצעו מעשי שחיתות אותם מייחס המשיב למבקשים אינה ממין העניין לצורך הדיון בצו ובהפרתו.

גם ביחס לטענת המשיב כי המבקש 1 דלק אחריו וצילם אותו ברכבו - מצאתי כי אין רלוונטיות לבקשה זו, וככל שהמשיב חש מוטרד או מאויים, הוא רשאי להגיש בקשת הרחקה נגדית.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ח, 02 יולי 2018, בהעדר הצדדים.