1

בפני בקשה להארכת הצו למניעת הטרדה מאיימת מיום 15/5/18.

הצו ניתן תחילה במעמד צד אחד והוארך בהתאם לפסק הדין מיום 16/5/18, ללא שמיעת המשיבה וזאת לאחר שזו הודיע כי היא מסכימה לבקשה.

לטענת המבקשת המשיבה הפרה את הצו ולאחרונה ממשיכה ומטרידה אותה טלפונית ממספר חסוי וכן ע"י השארת הודעה קולית מטרידה.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה. המשיבה מכחישה כי היא מטרידה את המבקשת ולרבות באמצעות השארת הודעות קוליות. המשיבה מציעה בתגובתה כי יינתן צו הדדי.

המבקשת מסרבת למתן צו הדדי, מסיבותיה וכמפורט בהודעתה מיום 18/11/18.

הכרעה:

2

הצדדים אינם קרובים פיזית. המבקשת מתגוררת בצפון רמת הגולן והמשיבה נמצאת במרכז הארץ.

אין מדובר בצו למניעת הטרדה מאיימת המפריד בין צדדים קרובים כגון שכנים ומהות העניין הוא קשר טלפוני בלבד.

לטעמי והואיל ולטענת המבקשת ההטרדות מצד המשיבה והמוכחשות על ידה, נעשות באמצעות הטלפון, ייתכן כי הצו המבוקש לא יועיל למבקשת ולכן מוצע לה לשקול לפעול כנגד המשיבה, באמצעים משפטיים אחרים.

יובהר כי לאור האמור לעיל בדבר המרחק הפיזי בין הצדדים ולאור הכחשת המשיבה טענות המבקשת, לא מצאתי לנכון לקבוע דיון בבקשה.

אמנם בעבר ניתן צו, שכן המשיבה הסכימה כי יינתן, אך שעה זו מכחישה טענות המבקשת, סבורני כי בנסיבות העניין כאן, לא הוכיחה המבקשת טענותיה לצורך מתן הצו.

אשר על כן ולאור הכחשת המשיבה טענות המבקשת, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.