1

 

 

 

1.               לפני בקשה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק").

2.               הצדדים בני זוג לשעבר וממערכת היחסים נולד להם קטין יליד 2018.

3.               בעניינו של הקטין התנהל הליך נזקקות. תחילה הוצא ממשמורת האם ואז הושב אליה. כיום הקטין נמצא בצו השגחה זמני עד ליום 21.02.21.

4.      ביום 11.01.21 הגישה המבקשת בקשה למתן צו נגד המשיב ובדיון שהתקיים הוחלט כדלקמן:

"לאחר ששמעתי המבקש ובא כוחה, עיינתי בבקשה והתרשמתי התרשמות ראשונה נראה כי לכאורה יש מקום ליתן צו הגנה במעמד צד אחד. לפיכך, הנני אוסר על המשיב כדלקמן:

א.  להיכנס לדירה בה מתגוררת המבקשת ב***** (להלן: "הדירה") או למעון בו שוהה הקטין **** ב***** (להלן: "המעון").

ב.   להימצא במרחק של 1000 מטר מהדירה ומהמעון.

ג.   להתנהג באלימות פיזית ו/או מילולית כנגד המבקשת ובני משפחתה.

ד.   להטריד את המבקשת ובני משפחתה, הן בדירה והן בעבודה, בכל דרך ובכל מקום, לרבות הטרדות טלפוניות.

ה.  לבצע הטרדה מאיימת כמשמעותה בחוק איסור הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001

ו.   להוציא מיטלטלין כלשהם מהדירה.

2

ז.   לבלוש אחר המבקשת והקטין, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם ומעשיהם או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת. במסגרת זו נאסר על המשיב לפרסם פרסומים כלשהם אודות המבקשת והקטין ברשתות החברתיות.

ח.  ליצור עם המבקשת והקטין כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר."

השתלשלות ההליכים

5.      ביום 20.06.18 הגישה המבקשת בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת (ה"ט 48081-06-18) וטענה שהמשיב איים עליה. בתום הדיון ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד המשיב.

ביום 01.07.18 ניתנה החלטה בשתי בקשות מטעם המשיב: לגבי בקשתו הראשונה להחזרת מכשיר נייד נקבע שבקשה זו לא תידון במסגרת תיק זה ולגבי בקשתו שהצו יחול באופן הדדי, נקבע שככל ולא תוגש התנגדות בתוך 7 ימים, הצו יהפוך להדדי. ביום 13.08.18 נקבע שהצו יחול באופן הדדי.

6.      ביום 12.09.18 הגישה המבקשת בקשה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה (ה"ט 18543-09-18) לאחר שכנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין הפרת הצו שניתן ביום 22.06.18 ובסופו של הדיון שהתקיים ניתן צו כנגד המשיב.

7.      ביום 21.09.20 התקיים דיון במעמד הצדדים ובסופו הוארך תוקף הצו בארבעה חודשים והצדדים הופנו ליח"ס.

8.      ביום 23.10.18 הופנו הצדדים ליח"ס וביום 31.10.18 הוגש דיווח מיח"ס בו צוין שהצדדים גיבשו הסכמות בעניין הלידה ונוכחות המשיב בלידה ונקבע שתתקיים פגישה נוספת לאחר הלידה.

9.      ביום 01.01.19 ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים ובוטל צו ההגנה לאחר שנערכה פגישה נוספת ביח"ס והוסכם שהצדדים יגישו בקשה ליישוב סכסוך לצורך הסדרת העניינים הקשורים לקטין.

10.  ביום 04.03.20 הגישה המבקשת בקשה למתן צו (ה"ט 8559-03-20) וטענה שהמשיב מטיל ספק באבהותו, לא פוגש את הקטין ולא נושא במזונותיו, לדבריה, המשיב טוען שהיא מסכנת את הקטין ושיוציא אותו למשפחת אומנה. בתום הדיון ניתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

11.  ביום 17.06.20 פתחה המבקשת בקשה ליישוב סכסוך (י"ס 42031-06-20) וביום 29.07.20 התיק נסגר.

3

12.  ביום 22.06.20 הגישה המבקשת בקשה נוספת למתן צו נגד המשיב (ה"ט 53507-06-20). לבקשתה צירפה צילום מסך של הודעה שפורסמה באתר אינטרנט בו נכתבו דברים שליליים על המבקשת ונטען שהמבקשת מנתקת את הקטין מאביו, כן פורסמו תמונות של הקטין והתכתבויות בין הצדדים. בדיון טענה המבקשת שעשרים ניידות משטרה הגיעו לבית אימה ושהמשיב ממשיך בהתנהגותו ומכפיש אותה. בתום הדיון ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת למשך שלושה חודשים.

ביום 05.08.20 עתרה המבקשת להרחבת הצו ובית המשפט לא נעתר לבקשתה למתן צו לאסור על המשיב לפנות למשטרה.

13.  ביום 21.09.20 הגישה המבקשת בקשה נוספת למתן צו נגד המשיב (ה"ט 45831-09-20). לבקשתה צירפה המבקשת אישור הגשת תלונה ביום 21.09.20 בגין הפרת צו בית משפט. עוד צירפה לבקשתה צילום מפוסט שהעלתה לפייסבוק אשר בתגובה לו פרסם המשיב את פרטי הקטין וכתב שהמבקשת מונעת קשר בין הקטין והאב ושהקטין מוזנח.

בדיון שהתקיים באותו יום הורה בית המשפט על הארכת הצו מיום 22.06.20 בשלושה חודשים נוספים.

14.  ביום 05.01.21 הגישה המבקשת בקשה ליישוב סכסוך (י"ס 19415-01-21) וביום 13.01.21 הגישה בקשה להסדרת זמני השהות. בית המשפט הורה על קבלת תגובה מהמשיב, המלצה מטעם עו"ס לס"ד וכן על מינוי אפוטרופוס לדין שמונה על ידי בית המשפט לנוער.

טענות המבקשת

15.  המבקשת טוענת שהמשיב מטריד אותה בדרכים שונות, לרבות פרסום מספר הטלפון שלה ברבים, לדבריה איים עליה בשיחות שהוצגו לבית המשפט בדיון שהתקיים והטריד אותה באמצעות הגשת תלונות שווא למשטרה.

16.  המבקשת עתרה למתן צו שיאסור על המשיב להתקרב למעון בו שוהה הקטין, לבית המגורים וכן עתרה למתן צו האוסר על המשיב לפנות למשטרה.

17.  המבקשת טוענת שעו"ס מהלשכה לשירותים חברתיים אמרה לה שחיוני להוציא צו נגד המשיב ושהיא מציעה לה לעבור למקלט לנשים מוכות או לעבור לדירה אחרת וכתובתה תיוותר חסויה.

18.  בסעיף 26 לבקשתה טענה האם שהמשיב שלח את המשטרה לבית אימה ב**** כ- 40 פעמים בתקופה של שנה וחצי, מאז היה הקטין בן חצי שנה ועד שמלאו לו שנתיים, ולאחר שנודע לו כי הקטין לא מתגורר שם, שלח את השוטרים לעסק של המבקשת. עוד במסגרת תלונות השווא שלו, שולח המשיב צוותי מד"א לבית הסבתא ולעסק של האישה בטענה שהמבקשת פוגעת בקטין.

4

19.  לדברי האם, התלונות וצווי ההגנה שהגישה לא מנעו ממשיב להטריד אותה. בבקשתה תיארה המבקשת מספר רב של אירועים.

20.  עוד טוענת המבקשת שהמשיב אמור לפגוש את הקטין במרכז קשר, אך הגיע מספר פעמים בלבד.

טענות המשיב

21.  המשיב לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב תשובה, למרות שידע על הצו ועל קיום הדיון.

22.  המשיב שלח מסרון לב"כ המבקשת ובו ציין כי יגיש תגובה לבית המשפט אך אינו יכול להתייצב לדיון שכן הוא נמצא ב*****.

 

דיון והכרעה

23.                        בהתאם להוראות החוק בית המשפט צריך להשתכנע כי ישנו בסיס סביר להניח כי המשיב מהווה סכנה גופנית ממשית לבן המשפחה וכלשון סעיף 3 לחוק:מיום 30.11.2000

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"א מס' 1759 מיום 30.11.2000 עמ' 25 (ה"ח 2870)

הוספת סעיף 2ו

"לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;

לענין סעיף זה, "עבירת מין" - עבירה לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, תשל"ז-1977".

5

24.                        מעבר לעילות המפורטות בחוק למניעת אלימות במשפחה יש להתייחס לעילות המפורטות בחוק למניעת הטרדה מאיימת וכן ניתן לבית המשפט שיקול דעת למתן צו הרחקה אם הדבר נוגע לטובת הקטינים. יפים לענייננו דברי כב' הש' ג'יוסי בפסק דינו שניתן ברמ"ש 37077-01-14 פלוני נ' פלונית, ניתן ביום 19.02.14 (פורסם במאגרים).

25.  המבקשת צירפה לבקשתה אישור הגשת תלונה מיום 11.01.21 נגד המשיב בגין הטרדה באמצעות מתקן בזק.

26.  עוד צירפה צילום הודעה יחד עם תמונה של הקטין, בה נרשם כדלקמן:

"בבקשה להפיץ דחוףףףף

****

בן שנתיים נראה לאחרונה הלילה 11/1 סביב חצות ליד ביתו ברחוב *****

כל היודע דבר מתבקש ליצור קשר 000000000 פלונית "

27.  עוד צירפה לבקשתה צילום מסרון, אך לא ברור מאיזה תאריך, בו כתב המשיב שתתן לו לראות את הילד וששלח משטרה לרחוב ****. בהמשך כתב: "שימי את **** על הקו או שאחייג למשטרה אם לא אשמע אותו" ובהמשך: "את תשלמי ביוקר על כל מה שאמרת על הילד וכל מה שאת עושה אשה ארורה שתשרף נשמתך בכף הקלע. יוצאת עכשיו עוד ניידת עד שאשמע את הבן שלי ולמה הוא ער. את תלמדי לקח אחת ולתמיד והאיומים והנקמה שלך ינוטרלו ואנחנו נראה מי יצחק יא חולה נטושה ולא רצויה. בנוסף נתחיל להפגין מול הגן ומרכז קשר באופן חוקי שכולם ידעו ו**** ידע שאבא נלחם. זו רק ההתחלה. כולי תפילה שיבואו עלייך צרות ואנשים רעים כמו שמגיע לך. ניידת בדרך."

28.  ביום 14.01.21 הגישה המבקשת במסגרת תיק יישוב הסכסוך מסמכים מבית משפט לנוער. מעיון בעדכון הדחוף מטעם האפוטרופוס לדין שהוגש עולה כי האב לא הגיע למפגש עם הקטין, הזמין ניידות משטרה וצוותי מד"א ושהדבר גורם נזק לקטין. האפוטרופוס לדין צירפה את ההודעה שהפיץ המשיב בה טען שהקטין אבד ורשם את מספר הנייד של המבקשת.

29.  ביום 17.01.21 הגישה המבקשת צילומי מסך של מסרונים שהמשיב שלח לה ביום 15.01.21 וכן צילום של שיחות שלא נענו מהמשיב. במסרונים כתב המשיב שהוא אמור לעבור ניתוח ושהוא ב**** ובסוף כתב כדלקמן: "אני מראש מתנצל על ההרגשה שלך ועל כך שאנחנו נכשלנו ומאחל לך שתיהי בטוב עם עצמך ועם הכל"

6

30.  ביום 12.01.21 הוגש לבית המשפט לנוער דיווח מעו"ס לס"ד ממנו עולה שהמפגשים במרכז קשר יופסקו, שכן המשיב שיתף פעולה בתחילת הדרך אך לאחר מכן הודיע שאינו מוכן לשתף פעולה ולא ענה לשיחות ממרכז הקשר. בסעיף 6 לדיווח נכתב כדלקמן:

"6. לעניות דעתי, התנהגותו של המשיב אינה רואה את טובת הקטין ואף פוגעת בו. הפרסומים של הקטין באמצעות המדיה גורמים עוול ומצוקה למשיבה ולקטין כשהדפוס הינו אחת למספר שבועות שליחת משטרות ומד"א לבית המשיבה לבדיקה של הקטין.

7. בשיחה של הח"מ עם המשיב מתאריך 20/12/2020 נאמר לו שבמידה והוא חושש לקטין, הוא מוזמן לפנות אליי וכי אני אבדוק את טענותיו ובכך נחסוך לקטין הופעת שוטרים וחובשי מד"א בשעות היום. המשיב ענה בתגובה כי "הקטין ימשיך לראות משטרות והרבה"" (ההדגשה אינה במקור ש.ה)

31.  כפי שניתן ללמוד מהדיווח, התנהגות המשיב פוגעת בטובת הקטין.

32.  ביום 18.01.21 הוגש תסקיר מהמחלקה לשירותים חברתיים ב***** במסגרת תיק זה. עו"ס לס"ד ציינה שהמבקשת והקטין מטופלים במחלקה החל מיום 15.10.20 כאשר הצדדים נעצרו והקטין היה במצב של הזנחה קשה, נדרשה התערבות מיידית והקטין הוצא בצו חירום. עו"ס לס"ד מתארת שהתקיימו ועדות תכנון וטיפול ושלאחר ביקור בבית האם נמצא כי היא מטפלת היטב בקטין. המפגש הראשון במרכז הקשר התקיים כשורה אך במפגש השני עו"ס מרכז הקשר ביקשה שוב ושוב מהמשיב להפסיק לצלם את המפגש.

עוד תיארה שלאחר ועדת התכנון השלישית שהתקיימה ביום 17.11.20 הומלץ להשיב את הקטין לאימו. בעמ' 2 ציינה עו"ס שהמבקשת משתפת פעולה: "***, הינו קטין בצו השגחה בקהילה זמני בהליך ביניים. אמו פלונית משתפת פעולה עם תוכנית הטיפול (מגיעה בהתמדה לעו"ס אלמ"ב, מרכז הורים וילדים, שילובו במעון יום והבאתו למפגשים במרכז הקשר)"

בהמשך התייחסה לשיחתה עם המשיב:

"עו"ס לחוק הנוער נפגשה עם פלוני פעמיים. הוא התבקש כי במידה וחושש לקטין שיפנה למחלקה על מנת שיבדקו. פלוני מרבה לשלוח ניידות משטרה ומד"א לגבי חשש לקטין. כמו כן, פלוני נוהג "להעלם" לגורמי הטיפול, לא לענות לטלפונים ולא להגיע לביקורים במרכז הקשר כפי ראות עיניו. לדבריו, הוא (****) ימשיך לראות משטרות והרבה. פלוני לא הגיע ל- 3 מפגשים רצופים במרכז הקשר, על כן, נשלח לו מכתב המורה על הפסקת הביקורים במרכז הקשר ולגבי המשכם, הנושא ידון בוועדת תכנון טיפול שתתואם בקרוב."

7

33.  בתום התסקיר המליצה עו"ס להאריך את תוקף הצו לתקופה מקסימלית, לאסור על המשיב להימצא במרחק קילומטר מהמבקשת והמעון של הקטין וכן לאסור עליו לפרסם פרטי המבקשת והקטין במדיה. עוד הומלץ לאסור על המשיב ליצור קשר עם המבקשת בכל דרך שהיא, להורות למשיב להגיע להערכת מסוכנות במרכז לטיפול באלימות במקום מגוריו; הדרכה הורית למשיב; המשך טיפול של המבקשת בתוכנית שנבנתה עבורה; להורות לצדדים לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים. עו"ס ציינה שבקרוב תתקיים ועדת תכנון וטיפול נוספת שתדון בזמני השהות בין הקטין ואביו והמלצות יועברו לבית המשפט.

עו"ס תיארה את התרשמותה מההורים ומהמצב וציינה שלמבקשת נשקפת סכנה ברמה גבוהה מצד המשיב :

"להתרשמות המחלקה, פלונית משתפת פעולה עם תוכנית הטיפול באופן מלא. דפוס התנהלות האב מייצר לחץ וחרדה בבית המשפחה, הקטין חשוף לשוטרים וחובשים שמגיעים בשעות שונות של היום והלילה, פרסומים במדייה פוגעניים ופולשנים.

פלונית החלה בטיפול באלימות בעקבות האירועים עם פלוני. נמצאת בתחילתו של הקשר ובשלבי היכרות ראשוניים. לדבריה, חוותה אלימות נפשית, מילולית, סטוקריות וחוסר חופש להתגונן ולבחור להתרחק מהאירוע (כליאה). לדבריה, אינה יכלה לחזות את התקפי הזעם והאלימות של פלוני מבעוד מועד. חשה מפוחדת ממנו.

לדברי פלונית, עשתה ככל יכולתה על מנת להגיע לעמק השווה עם פלוני ולנהל איתו מערכת יחסים תקינה לטובת בנם- ללא הצלחה.

כיום חווה פלונית את האלימות של פלוני הבאה לידי ביטוי בדרך של הטרדות חוזרות ונשנות וחודרנות רבה לחייה ולחיי בנה.

בשל הקושי לחזות את התנהגויותיו של פלוני, בשל עברו ובשל אירועי החודשים האחרונים, ההערכה כי המסוכנות הנשקפת לפלונית מצדו של פלוני גבוהה מאוד. חשוב למנוע כל אינטראקציה יזומה בין בני הזוג ולהמעיט את משימות ההתקשרות ביניהם סביב הקשר של פלוני עם בנו. יש מקום ליתן צו הגנה לקטין בכל המישורים וכי הביקורים של הקטין עם אביו יהיו מפוקחים במרכז קשר. "

34.  הבוקר, 19.01.21, הוגש דיווח מטעם האפוטרופוס לדין של הקטין, שמונתה במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט לנוער ומינויה הורחב לתיקים המתנהלים בבית משפט זה. האפוטרופוס לדין ממליצה כי צו ההגנה שניתן יוארך לתקופה המקסימלית וכי זמני השהות בין האב לקטין יתקיימו לעת עתה בפיקוח וידונו במסגרת ועדה לתכנון וטיפול שנקבעה ליום 09.02.21.

8

35.  האפוטרופוס לדין מציינת כי ניסיון ליצור קשר עם המשיב טרם הדיון הקבוע להיום נכשל, האפוטרופוס לדין התקשרה לטלפון הנייד של המשיב ולאחר שהזדהתה בפניו טען שהוא חבר של פלוני, שנמצא במשטרת **** ולמרות בקשתה שיחזור אליה, הדבר לא נעשה. עוד היא מציינת כי המשיב מנהל תקשורת אלימה מול כל הגורמים.

36.  טובת הקטין מחייבת איסור על המשיב לפנות למשטרה בתלונות על פגיעה ו/או התעללות בקטין. אמנם לא בנקל יחסום בית המשפט דרכו של אזרח מלפנות למשטרה, אולם נסיבות העניין מחייבות זאת שכן מדובר במקרה חריג.

37.  כאמור בבר"ע (י-ם) 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (10.08.04) [פורסם במאגרים המשפטיים]:

"24. ברור לכל כי הגשת תלונות למשטרה, אינה בגדר הטרדה מאיימת, ואין להעלות על הדעת כי דרכו של אזרח לפנות למשטרה תיחסם בשל החשש שמא הנילון יפנה לבית משפט ויקבל צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המתלונן במשטרה. לא כל שכן, כאשר - כפי שהן הנסיבות במקרה שלפנינו - שהתלונה במשטרה הוגשה על ידי המבקש בשל מעשים, אשר, לטענתו, בוצעו על ידי ילדי המשיבה, ואשר מהווים הפרת צו שיפוטי, שניתן במסגרת חוק מניעת הטרדה מאיימת.

השופטת המלומדת, אכן מציינת כי לא ניתן למנוע הגשת תלונות במשטרה, וכי לא ניתן בשלב זה לקבוע האם מדובר בתלונות שווא, אם לאו (ראה הציטוטים בפיסקה 8 לעיל). ברם, על אף דברים נכונים אלה, המסקנה האופרטיבית של בית המשפט השלום, ליתן צו מניעת הטרדה מאיימת (במינון נמוך), אינה מתיישבת עם האימרות בדבר הזכות של המבקש להגיש תלונות למשטרה.

ייתכנו מקרים נדירים, בהם אדם הגיש תלונות רבות למשטרה, והן נסגרו או נגנזו (להסרת ספק, המבקש שבפנינו אינו נמנה על קבוצה זו של מתלוננים). "מתלונן סידרתי" כזה, יכול שייחשב כמטריד. אך יש לשקול שבע פעמים ושבע, לפני שעושים שימוש בחוק מניעת הטרדה מאיימת כדי למנוע מאדם גישה למשטרה, פן יווצר מצב בו הנפגע, שפנה למשטרה כדין, יהפוך ממתלונן למטריד, ויהיה חשוף לכך שיוגשו נגדו בקשות להוציא נגדו צו מניעת הטרדה מאיימת."

38.  בענייננו אין המדובר באירוע חד פעמי, אלא במספר רב של תלונות שהוגשו במהלך תקופה ממושכת, 40 תלונות במהלך שנה וחצי, מאז מלאה לקטין חצי שנה ועד גיל שנתיים. התלונה האחרונה אירעה ביום 09.01.21, כאשר בעקבות תלונת המשיב למשטרה הגיעה המשטרה בליווי חובשי מד"א לבדוק את הקטין ולשם כך העירו אותו משנתו.

9

39.  בית המשפט לא נעתר לבקשתה הראשונה של המבקשת לאסור על המשיב לפנות למשטרה וניתנה למשיב הזדמנות לשנות את התנהגותו. אך בשיחה עם עו"ס לס"ד אמר המשיב "שהקטין ימשיך לראות משטרות והרבה", כך שהמשיב מתכנן להמשיך לפנות למשטרה ואינו מתכוון לחדול ממעשיו. המשיב אינו בוחל באמצעים וממשיך להטריד את המבקשת ואת הקטין ואף ציין שיפגין מול המעון של הקטין. המשך הגשת תלונות למשטרה על התעללות בקטין שגוררות התייצבות ניידת וצוות מד"א לשם בדיקת מצבו של הקטין ללא כל סיבה וצורך, פוגעת בשלוות חייו של הקטין ופוגעת בטובתו.

40.  הרווחה מעורבת ועוקבת אחר מצבו של הקטין, האם, המבקשת, משתפת פעולה עם התוכנית הטיפולית שנקבעה ומצבו של הקטין טוב ומשביע רצון. כך עולה מהתסקיר ודיווח האפוטרופוס לדין.

41.  על מתן צו למניעת הטרדה מאיימת לאור טובת הקטינים קבע כב' הש' סארי ג'יוסי ברמש (חי') 37077-01-14 פלוני נ' פלונית ניתן ביום 19.02.14 [פורסם במאגרים המשפטיים] כדלקמן:

"גם אם נגרוס אחרת, והתנהגותו של המבקש לא עלתה כדי הטרדה או אלימות המקימה עילה למתן צו הרחקה, הרי שבחינה של החלטת בית משפט בראי של טובת הקטינים, חייבה הרחקתו של המבקש מן הדירה. בית משפט קמא היה מוסמך להיזקק לעילות אחרות, שלא על פי חוק למניעת אלימות במשפחה או מניעת הטרדה מאיימת, בין אם על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המסמיך את בית המשפט על פי סעיף 68 לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין, של פסול דין ושל חסוי, לא רק על דרך מינוי אפוטרופוס זמני אלא גם בכל דרך אחרת, ובין אם, על פי אמנת זכויות הילד, המהווה חלק מהמשפט הישראלי משאושרה ביום 4.8.1991 ונכנסה לתוקף ביום 2.9.1991, ובין אם על פי מבחן "טובת הילד". יישומם של אלה על המקרה דנן, היתה מחייבת הרחקת המבקש דווקא מהדירה, הן משום שבשלב זה, ובעת משבר קשה דוגמת זה שפקד את חיי בני הזוג - הצדדים, הם נחשפים לצדדיו המכוערים של הסכסוך כשההורים אינם מצליחים לנהוג בכבוד ובאיפוק אחד כלפי השני, והבית המשמש למגורי המשפחה והילדים הופך לזירת התגוששות, ולכך תהיינה בהכרח השלכות מזיקות על הקטינים. בעניין זה לא ראיתי להכביר מילים והדברים ידועים, כאשר די בתיאורי האלימות המילולית, שלא נסתרו, כדי ללמדנו כי לקטינים נגרם נזק רב ויש למנוע כל נזק נוסף שעלול להיגרם להם בעטיו של אותו סכסוך בין ההורים."

42.  סעיף 368ד (א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 קובע:

10

"368ד. (א)           היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים."

דהיינו, אין במתן הצו המבוקש, לאסור על המשיב להגיש תלונות למשטרה על חשד להתעללות בקטין, משום פגיעה בחובה החוקית המפורטת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין, שכן המשיב רשאי להגיש תלונותיו לעו"ס לס"ד או עו"ס לחוק הנוער ובכך למלא את חובתו החוקית.

43.  עו"ס לס"ד ציינה בתסקירה שהוצע למשיב לפנות לרווחה בכל חשש לשלומו של הקטין, אך המשיב חזר על עמדתו כי הקטין "ימשיך לראות משטרות והרבה".

המשיב אינו מגיש תלונותיו על מנת להיטיב עם הקטין, אלא במטרה להפר את שלוותה של המבקשת ושל הקטין ומתוך שמירה על טובת הקטין יש לאסור המשך התנהלות זו.

44.  לאור האמור לעיל, ניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר ועל כן אני מורה על הארכת תוקף צו ההגנה לתקופה של 6 חודשים ולאסור על המשיב כמפורט להלן:

                                 א.        להיכנס לבית בו מתגוררת המבקשת וכן לעסק שלה.

                                 ב.         להימצא בתחום של 1,000 מטר מבית המבקשת, מהעסק של המבקשת ומהמעון של הקטין.

                                 ג.         להטריד את המבקשת ובני משפחתה, הן בבית והן בעבודה/מחוצה לו, בכל דרך ובכל מקום;

                                 ד.         להתנהג באלימות פיסית ו/או מילולית כנגד המבקשת ובני משפחתה.

                                 ה.         לשאת או להחזיק נשק מכל סוג שהוא.

                                  ו.          לבצע הטרדה מאיימת כמשמעותה בחוק איסור הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

                                  ז.         לעקוב אחר המבקשת באמצעים אלקטרוניים כלשהם.

                                 ח.         לבלוש לארוב או להתחקות אחר תנועותיה או מעשיה, או בפגיעה בפרטיותה של המבקשת בכל דרך אחרת;

                                 ט.        לפרסם תמונות ופרטים של המבקשת והקטין ועל המבקשת והקטין במדיה, ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות.

                                  י.          ליצור קשר בכל דרך שהיא עם המבקשת, בין אם בע"פ ובין אם בכתב.

11

                               יא.       עד למתן החלטה אחרת, שתינתן בתיק הקשור, זמני השהות כין האב לבין הקטין יתקיימו במרכז קשר.

45.  עוד נאסר על המשיב להגיש תלונות כנגד המבקשת במשטרה בחשד של התעללות בקטין, ככל ויש למשיב טענות בעניין זה עליו לפנות לעו"ס לס"ד/עו"ס לחוק הנוער בהתאם לקבוע בסעיף 368ד (א)לחוק העונשין.

46.  המשיב יעבור הדרכה הורית במקום מגוריו וכן הערכת מסוכנות והמבקשת תמשיך בתוכנית הטיפולית שנבנתה עבורה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים, לאפוטרופוס לדין לעו"ס לס"ד ולעו"ס לחוק הנוער, ותסגור תיק ה"ט זה.

ניתן היום, ו' שבט תשפ"א, 19 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.