1

1.         בפניי שתי בקשות בשני תיקים נפרדים למניעת הטרדת מאיימת כנגד המשיבה. הדיון בשני התיקים אוחד. ניתן צו במעמד צד אחד ביום 7.11.16 ונקבע דיון במעמד שני הצדדים ליום 14.11.16.

2.         לאחר ששמעתי את עדויות המבקשים והמשיבה, שוכנעתי כי דין הבקשות להידחות.

3.         המבקשים טענו כי ילדיהם בני ה-16 עברו ליד ביתה של המשיבה, ואז יצאה אליהם בצעקות וקללות, בנה של מבקשת מס' 1 אמר למשיבה להיכנס הביתה, ובעקבות כך המשיבה התלוננה נגד שני הנערים במשטרה ושני הנערים נלקחו לחקירה.

            חשוב לציין כי שני הנערים לומדים בפנימייה ביחד, ושניהם לא הובאו לעדות בפניי. המבקשים לא נכחו באותו אירוע ולא ראו את מה שהתרחש, וכן לא הכירו כלל וכלל את המשיבה מלפני כן. הם לטענתם שמעו מהשכנים שהיא מציקה לכולם, ואף השכנים התארגנו וחתמו על עצומה כדי להוציא את המשיבה מהבניין.

4.         המשיבה הכחישה את כל הטענות, טענה כי בניהם של המבקשים עברו ליד ביתה של המשיבה כשהיא עמדה בחלון המטבח, אמרו לה שהיא משוגעת, קיללו אותה וירקו עליה ובתה של המשיבה הייתה בחוץ והם נתנו לה מכות בגב, ואף אמרו לבתה של המשיבה שהמקום שלה הוא בבית המשוגעים, ואיימו להכניס מכות לבתה של המשיבה. המשיבה הגישה תלונה נגד הנערים במשטרה והנערים נחקרו ושוחררו.

2

5.         לאחר ששמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי המבקשים לא הצליחו להרים את הנטל המוטל עליהם להוכיח שהמשיבה הטרידה את ילדיהם או להוכיח שהמשיבה הגישה תלונת שווא נגד ילדיהם במשטרה.

6.         הנערים עצמם לא הובאו לעדות, המבקשים לא היו נוכחים בעת האירוע, וכל מה שהעידו זה מקורו בעדות שמועה, ולא מצאתי כל סיבה להעדיף את גרסת המבקשים על פני גרסתה של המשיבה שנשמעה אמינה ומהימנה.

7.         לסיכום, אני דוחה את הבקשות, מורה על ביטול הצו הזמני שניתן במעמד צד אחד, ומחייבת כל אחד מהמבקשים לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 300 ₪.

8.         המזכירות תסגור את שני התיקים.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשע"ז, 16 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.