1.         ביום 5.1.23 הגישה המבקשת נגד המשיבה בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001. בבקשה נכתב כי "בכל לילה ולילה זקירת אבנים, רעש בלתי סביר בשעות לא סבירות, זריקת שטיח רטוב בלילה על פתח ביתה". כן נכתב כי "המשיבה מטרידה את המבקשת בכל דרך ובייחוד הרעשים הבלתי נסבלים בלילה". סעיף 7 לבקשה, שכותרתו "הליכים משפטיים", בו נדרשה התייחסות המבקשת להליכים משפטיים בין הצדדים, לא מולא.

2.         היום התקיים דיון במעמד הצדדים, בו נכחו אף באי כוחם. במהלך הדיון התברר כי במועד הגשת הבקשה הנוכחית הסתיים תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת שניתן נגד המבקשת ביום 5.7.22 בתיק ה"ט 64163-06-22 (בקשת המשיבה כאן נגד המבקשת כאן למתן צו למניעת הטרדה מאיימת).

3.         עיקר טענות המבקשת הופנו כלפי רעשים בלתי פוסקים שנטען כי המשיבה מקימה. המשיבה כפרה בטענות אלו, והסבירה כי היא והמבקשת מתגוררות באותו בניין ישן, בו דיבורים ותזוזות בדירה אחת נשמעים היטב בדירה שנייה. המבקשת חיזקה את הסברה של המשיבה, ואמרה כי היא עצמה שומעת כל שיח שמתקיים בין מי שמתגורר בדירה סמוכה באותו בניין. המשיבה הדגישה כי היא מתגוררת בדירתה ביחד עם בעלה ובנם התינוק, והכחישה כי הם מייצרים רעשים החורגים מתפקוד סביר של משפחה צעירה ונורמטיבית. עוד הוסיפה כי מזה תקופה ממושכת המבקשת היא אשר מתנהגת באופן אגרסיבי כלפיה.

4.         כל צד הציג סרטונים ממכשיר הטלפון הסלולארי שלו, אולם לא מצאתי בהם הוכחה לעדיפות גרסה של צד זה או אחר. המבקשת טענה כי ילדיה הבגירים היו עדים להתנהגותה של המשיבה, אך לא נתנה הסבר סביר מדוע בנה שמתגורר בארץ לא התייצב למתן עדות שתחזק את גרסתה. לא הוכח כי המשיבה זרקה אבנים ולא הוכח שהיא הניחה בכוונת מכוון שטיח רטוב ליד לדלת דירתה של המבקשת.

5.         משלא הוכיחה המבקשת את עדיפות גרסתה על פני גרסת המשיבה, דין הבקשה להידחות. אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקשת לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ג, 08 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.