1

1.         במסגרת הדיון שהתקיים היום שמעתי את שני הצדדים ונתתי דעתי לנסיבות הייחודיות של המקרה, בין היתר על רקע העובדה שהמבקש והמשיב מתגוררים באותו המעון, בסמיכות ממשית זה לזה. אף יש להצטער על כך שחרף האמור בהחלטתה של כב' השופטת קרין וישינסקי, אב הבית (רומן) לא התייצב לדיון היום (ויודגש כי איני יודע האם הוא זומן לדיון אם לאו).

2.         על רקע מכלול הנסיבות, ומשאין למעשה חולק כי המשיב תקף את המבקש פיסית בשתי הזדמנויות שונות לפחות, אני סבור כי אין מנוס ממתן צו למניעת הטרדה מאיימת לשם הגנה על המבקש. עם זאת, על רקע המאפיינים הייחודים כאמור, ועל מנת לאפשר את יישומו של הצו ואת אכיפתו באופן פשוט ככל הניתן, מצאתי לשנות את נוסח הצו שניתן במעמד צד אחד. 

3.         אי לכך, ומששוכנעתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לשם כך - ניתן בזאת צו כנגד המשיב האוסר עליו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין במפורש ובין במשתמע:

לאיים על המבקש, לקלל אותו, להטריד אותו, לתקוף אותו באופן פיסי או מילולי, לפגוע בחפציו או לעשות בהם שימוש כלשהו.

4.         תוקף הצו בשלב זה עד ליום 5.2.2022.

2

מובהר למבקש, כי הוא רשאי לבקש הארכת תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה. מנימוקים מיוחדים, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.

4.         מובהר למשיב, כי הפרת הצו מאפשרת למשטרה לעצור אותו, באם תוגש תלונה על כך.

            עוד מובהר למשיב, כי לא תהא זו הגנה טובה שהמבקש לא עמד על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו של הצו.

5.         המזכירות מתבקשת להמציא החלטה זו לידי הצדדים ולידי משטרת ראשון לציון, ובמידת האפשר אף לעדכן אותם טלפונית על אודות תוכן ההחלטה - והכל ללא דיחוי.

ללא קשר לאמור, אני מורה למשטרה להמציא החלטה זו למשיב ללא דיחוי, ולההגיש על כך אסמכתא לתיק בית המשפט.

ניתנה היום, ג' אלול תשפ"א, 11 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.