1

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, אני סבורה כי אמנם מתעורר הרושם כי המבקשת נהגה בחוסר ניקיון כפיים, עת העלימה מעיני בית המשפט את העובדה שממש לאחרונה, ביום 15.6.16, ניתן פסק דין בע"א 25501-06-16, שם ערערה על החלטת כב' השופט אבו שחאדה.

מן ההחלטה בערעור עולה כי טענות המבקשת נדחו ובית המשפט לא התרשם שיש הצדקה להארכת הצו כמבוקש. יתרה מזו, בית המשפט המחוזי אף קבע שם כי המבקשת לא הוכיחה טענתה לפיה הוריה הם בעלי הנכס, ולא הוכיחה כי כתובתה בנכס.

אם לא די באמור, עולה כי המבקשת כבר תיארה בתיק הקודם את האירוע שבו המשיב איים עליה כשעברה לידו עם רכבה, והנה היא עושה שוב שימוש באותו סיפור (עמ' 1 ש' 18 לפרוטוקול), לצורך מתן צו נוסף, בשעה שערעורה נדחה.

2

לנוכח האמור, ובשעה שמשמעות הצו שניתן היא הוצאת משפחת המשיב מביתה, אני סבורה כי הנסיבות חריגות ועל כן אני מוצאת לנכון לחרוג מן המקובל ולצמצם את הצו שניתן ביום 3.7.16, כבר כעת, כדלהלן:

א.    יימחק סעיף ג' לצו, ובמקומו יירשם: נאסר על המשיב להתקרב לדלת בית המבקשת, למעט שימוש בשביל הגישה לצורך הגעה עד לדלת ביתו שלו. בנוסף, נאסר על המשיב להתקרב אל המבקשת, בכל מקום אחר שתהיה בו, מחוץ לכתובת במשק 56 במושב ישרש, למרחק הקטן מ-100 מ'.

ב.     יתר תנאי הצו יעמדו בעינם עד להחלטה אחרת.

המזכירות תעביר את ההחלטה בדחיפות למבקשת ולב"כ המשיב.

המזכירות תודיע לב"כ המשיב גם בטלפון.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ו, 04 יולי 2016, בהעדר הצדדים.