1

1.      בתאריך 25.6.15 נעתרתי לבקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו ובטלתי את פסק הדין מיום 18.5.14. בנוסף הודעתי לצדדים כי נוכח אופן התנהלותו של הנאשם בדעתי לשקול הטלת הוצאות לאחר שמיעת הצדדים בעניין.

2.      ב"כ הנאשם ביקש שלא תוטלנה הוצאות לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הבריאותי הרופף ומצבו הכלכלי הקשה. עוד טען כי בצדו של סעיף 153 לחסד"פ לא נקבעה סנקציה של הטלת הוצאות ובכל מקרה ראוי להמתין בעניין ההוצאות לאחר סיום ההליכים מאחר ולא מן הנמנע שהנאשם יזוכה.

3.      ב"כ המאשימה הדגיש את הליכי הסרק שקוימו וההוצאות שנגרמו עד היום. עוד טען כי הטלת ההוצאות אינה תלויה בתוצאות ההליך אלא באופן התנהלות הנאשם עד היום.

4.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי יש להשית על הנאשם הוצאות של ממש בגין אופן התנהלותו בתיק אשר גרם להוצאות רבות ובזבוז זמן שיפוטי רב, זאת, ללא קשר לאופן בו יסתיימו ההליכים בתיק.

5.      סמכותו של בית המשפט להטיל הוצאות על מי מהצדדים, הינה סמכות טבועה ואין בעובדה שסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי, "שותק" בעניין כדי לאיין סמכות זו. בנוסף, הסמכות להטלת הוצאות עולה גם מתקנה 21 לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד-1974.

2

6.      לגופו של עניין, בתיק זה הודה הנאשם והורשע כבר בחודש מאי 2014. לאחר הרשעתו נשלח לבקשתו לקבלת תסקיר שרות מבחן וחוות דעת ממונה על עבודות השרות. בהמשך התקיימו מספר דיונים ונתנו לבקשת הנאשם מספר דחיות על מנת למצות על ההליכים מול שרות המבחן למבוגרים והממונה על עבודות השרות. מדובר במספר רב יחסית של דיונים אשר גרר בזבוז זמן שיפוטי יקר וזמנם של הממונה על עבודות השרות ושרות המבחן למבוגרים.

7.      הגם שאפשרתי לנאשם לחזור בו מהודאתו בשלב זה, אין בכך כדי ללמד כי התנהלותו של הנאשם היתה תקינה. חזרתו של הנאשם מהודאתו אינה קשורה בגורם אחר מלבדו, גם אם המאשימה טענה לרשלנות גבוהה מצדו. הנאשם הודה במיוחס לו כשהוא מיוצג וחזרתו מהודאתו בחלוף תקופה כה ארוכה ולאחר מספר רב של דיונים, מונחת לפתחו של הנאשם וגוררת בצידה דחייה נוספת ומשמעותית לאחר שכבר נגרמו כאמור, הוצאות רבות ובוזבז זמן שיפוטי יקר.

8.      לאור האמור לעיל, יש להשית על הנאשם הוצאות גבוהות אשר תשקפנה את אופן התנהלותו בתיק זה.

9.      לאור נסיבותיו האישיות, מצבו הכלכלי של הנאשם, העובדה שזימונו של רופא שב"ס והבקשה לתסקיר משלים היו מיוזמתו של בית המשפט ובהתחשב בכך שהטלת הוצאות בהליך פלילי אינה דבר שבשגרה, אני מחליט להשית על הנאשם מחצית מסכום ההוצאות שראוי היה להשית במקרה זה.

10.  לאור כל האמור לעיל, הנאשם ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסך של 5,000 ₪ בתוך 45 ימים מהיום. המזכירות תשלח לנאשם וב"כ שובר תשלום בהתאם.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ה, 29 יוני 2015, בהעדר הצדדים. /