בש"פ 217/22 – מחמד אבו רקייק,עמאר אבו רקייק נגד מדינת ישראל
1
|
בבית המשפט העליון |
|
|
||
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק עמ"מ 15029-01-22 שניתנו ביום 7.1.2022 על ידי כבוד הנשיאה ר' יפה-כץ |
תאריך הישיבה: |
ח' בשבט התשפ"ב |
(10.1.2022) |
בשם העורר 1: |
עו"ד עלי אבו-לבן |
בשם העורר 2: |
עו"ד ליל פטישי, עו"ד נביל זינאתי |
בשם המשיבה: |
עו"ד מוריה פרימן |
ערר לפי סעיף 35(ה)לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 7.1.2022 (הנשיאה ר' יפה-כץ).
1. העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתו של השופט נ' סולברגמיום 6.1.2022 (בש"פ 96/22) ולא אחזור על הדברים. אציין כי העוררים נעצרו ביום 2.1.2022 בחשד לביצוע עבירות של נשיאת והובלת נשק שלא כדין, קשירת קשר לביצוע פשע וירי מנשק חם לעבר תחנת המשטרה בתל-שבע. מעצרם של העוררים הוארך עד ליום 12.1.2022, צו מניעת המפגש בעניינם הוארך עד ליום 10.1.2022 והמשיבה הצהירה כי בדעתה להמשיך ולהאריכו.
2
2. החקירה מתנהלת על ידי השב"כ, והעוררים חזרו והעלו גם בדיון שהתנהל לפנייאת שאלת סמכות השב"כ להידרש לעבירות פליליות "רגילות" כגון דא, והביעו את חששם כי כל עבירת נשק וכל עבירה של ירי תטופל מכאן ואילך על ידי השב"כ. מאחר שטענת הסמכות כבר נדונה בערכאה קמא, במסגרת הליכי המעצר, אומר בקצרה כי סעיף 35(ב)(1) לחוק המעצרים, מגדיר כ"עבירות בטחון" גם עבירות בנשק. במקרה דנן, ענייננו בירי לעבר תחנת משטרה, סמל שלטון מובהק. סעיף 7 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן: חוק השב"כ) קובע כלהלן:
ייעוד השירות ותפקידיו
(א) השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין.
(ב) לענין סעיף קטן (א), ימלא השירות תפקידים אלה:
(1) סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתהלפגוע בביטחון המדינה,בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו;
[...]
וסעיף 8 לחוק השב"כ קובע:
סמכויות כלליות של השירות
(א) לצורך מילוי תפקידיו מוסמך השירות, באמצעות עובדיו -
(1) לקבל ולאסוף מידע;
(2) להעביר מידע לגופים אחרים בהתאם לכללים שייקבעו ובכפוף להוראות כל דין;
(3) לחקור חשודים וחשדות בקשר לביצוע עבירות או לערוך חקירות לשם מניעת עבירות בתחומים המפורטים בסעיף 7(ב)(1), וכן בתחומים שקבעה הממשלה לפי סעיף 7(ב)(6);
[...]
כאמור, ירי על תחנת משטרה הוא פגיעה בסמל שלטוני מובהק, ומכאן סמכות השב"כ לטפל בפרשה. לטעמי, המעשה מעיד גם על עזות מצח ועל כך שאין על המעורבים במעשה מורא הדין ומורא רשויות אכיפת החוק.
3. אין צורך להכביר מילים על חשיבות זכות החשוד להיוועץ עם עורך דין. ברם, זכות זו אינה מוחלטת והמחוקק הכיר בחוק המעצרים באפשרות לדחות את המפגש עם עורך הדין בנסיבות מסוימות ובעבירות מסוימות המנויות בסעיף 35 לחוק המעצרים.
3
סעיף 35(ג) לחוק המעצרים קובע כי "דחיית פגישת עצור עם עורך דין לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על 10 ימים והיא תהיה מטעמים שיירשמו...". בשלב זה, נמצאים אנו במסגרת עשרתהימים. לאחר שעיינתי בחומר החסוי וקיבלתי הבהרות מגורמי הביטחון, מצאתי כי מניעת המפגש נדרשת לאור המטרות המנויות בסעיף 35(א) לחוק המעצרים, קרי, על מנת שלא לשבש או להפריע לחקירה ועל מנת שלא לשבש מעצרם של חשודים אחרים.
אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, ט' בשבט התשפ"ב (11.1.2022).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
22002170_E01.docx עכב
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, 
