1

בפניי ערר על החלטת כבוד הנשיאה ר' יפה-כ"ץ (בית המשפט המחוזי בבאר שבע) בדבר מניעת מפגש של העוררים עם עורכי דינם. כב' השופטת קמא, לאחר שעיינה בחומר המודיעיני שהונח לפניה, ציינה כי נחה דעתה כי יש לקבל את בקשת המדינה להארכת תקופת מניעת המפגש, וזאת מאחר שהחקירה נמצאת בעיצומה והיא סבורה כי יש חשיבות מרבית להמשך מניעת המפגש.

2

בערר שהוגש בפניי טען עו"ד מוסטפא, ב"כ העורר 1 (בא כוחו של העורר 2 לא התייצב לדיון), כנגד ההחלטה להארכת מניעת המפגש בין העוררים לבין עורכי דינם בארבעה ימים נוספים. בא כוח העורר 1 טען כל אשר יכל בדבר חשיבות המפגש בין עורך דין לבין מרשו, וזאת תוך שהדגיש את חלוף הימים מיום מעצרו לראשונה ועד היום (10 ימים). זאת ועוד, עו"ד מוסטפא ציין כי מפגש בין עורך דין ללקוחו מהווה זכות בסיסית, וכי זכות זו אינה ממומשת כיום. בנסיבות העניין, טען כי יש לקבל את הערר ולאפשר מפגש עם העוררים הנמצאים כיום "בניתוק מהעולם החיצון".

ב"כ המשיבה, עו"ד הלמן, הפנה לאמור בסעיף 35(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ולעילות אשר מצדיקות מניעת מפגש מסוג זה. עו"ד הלמן טען כי בנסיבות החקירה המתנהלת כיום, תנאים אלה מתקיימים במלואם.

עיינתי בחומר המודיעיני ובחומר המתמצת את החקירה שנערכה בעניינם של שני העוררים ואני סבור כי יש לדחות את הערר.

אף אני סבור כי מניעת המפגש הינה חיונית להמשך החקירה הנמצאת כיום בעיצומה, וכי מפגש בשלב זה עם העוררים עלול לשבש את המשך חקירתם.

אשר על כן, הערר נדחה.

           ניתנה היום, ‏כ"ג בכסלו התשע"ח (‏11.12.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17096440_J01.doc  אש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,