בש"פ 9161/17 – פאוזי משהראוי,סעיד משהראוי נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' קובו) במ"ת 59384-12-16 מיום 19.11.2017 |
תאריך הישיבה: |
י"ב בכסלו התשע"ח (30.11.2017) |
בשם העוררים: |
עו"ד אלון קריטי |
בשם המשיבה: |
עו"ד דגנית כהן-וויליאמס |
1. נגד העוררים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של כליאת שווא; סחיטה בכוח; פציעה בנסיבות מחמירות; ושיבוש מהלכי משפט.
2. ביום 6.2.2017 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור) על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים נגדם. ערר שהגישו העוררים לבית משפט זה התקבל ביום 11.5.2017 והעוררים נעצרו בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 3251/17 משהראוי נ' מדינת ישראל (11.5.2017)). ביום 7.9.2017 התיר בית המשפט המחוזי לעוררים חלונות התאווררות למשך שעתיים פעמיים בשבוע, בשל חלוף הזמן וטרגדיה שארעה במשפחתם.
2
3. בהמשך הדברים, הגישו העוררים בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני; שירות המבחן המליץ על ביטול המעצר בפיקוח אלקטרוני ועל אפשרות יציאה לעבודה. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' קובו) הורה על ביטול הפיקוח האלקטרוני בכל שאמור בעורר 1 וכן החליט לאפשר לו לעבוד כנהג משאית בשעות שנקבעו. עם זאת, נקבע כי אין מקום לאפשר לעורר זה להיכנס לבית העסק אשר שם בוצעה לכאורה העבירה וזאת בשל החשש שיש במקום ביצוע העבירה בעסק המשפחתי כדי להגביר את מסוכנות העורר לחזרה על התנהגות דומה אשר בוצעה לכאורה על רקע העבודה בעסק. אשר לעורר 2 הבקשה ליציאה לעבודה בעסק המשפחתי נדחתה מהטעם האמור. נקבע כי ככל שיימצא מקום עבודה אחר, יהיה זה רשאי להגיש בקשה נוספת אשר תיבחן על ידי שירות המבחן.
4. על כך נסב הערר שלפניי. לטענת העוררים יש להתיר להם כניסה למקום העסק נוכח מצבם הכלכלי המידרדר ופרק הזמן הממושך שבו הם נמצאים בתנאים מגבילים, ובשים לב לכך שבחלונות ההתאווררות שנקבעו בהחלטה הקודמת בעניין לא נקבעו סייגים באשר לעבודה בבית העסק. בנוסף מבוקש להורות על ביטול הפיקוח האלקטרוני גם בעניינו של העורר 2.
5. המשיבה תומכת בהחלטת בית המשפט המחוזי מטעמיה, ומבהירה כי חלונות ההתאווררות נקבעו מטעמים הומניטריים ולא הייתה התייחסות בגדרם לכניסה לבית העסק. עוד נטען כי אין מקום לביטול הפיקוח האלקטרוני בעניינו של העורר 2 כל עוד לא הותר לו לצאת לעבודה.
6. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, לא ראיתי – בנקודת הזמן הנוכחית – להתערב בהחלטת הערכאה קמא לגבי ההגבלה שהושתה על כניסה למקום בית העסק, שכן הטעם שעליו עמד בית המשפט המחוזי הוא ענייני וסביר. עיון בהחלטה קודמת בדבר חלונות התאווררות אכן מלמד כי זו לא נסבה על יציאה לעבודה ועל חזרה למקום העסק, וממילא החלטה זו אינה עומדת בסתירה להחלטה נושא הערר. לעומת זאת, ראיתי להורות על ביטול המעצר בפיקוח אלקטרוני בהתייחס לעורר 2 משזה בוטל בהתייחס לעורר 1. העורר 2 ישהה במעצר בית באותה הכתובת שבה שהה עד עתה ובפיקוח אותם המפקחים.
ניתנה היום, י"ב בכסלו התשע"ח (30.11.2017).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17091610_M01.doc נב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
