בש"פ 8769/18 – מדינת ישראל נגד עקל ותד
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיב: |
עקל ותד |
בקשה רביעית להארכת מעצר מעבר לתשעה
חודשים לפי סעיף |
בשם המבקשת: עו"ד שאול כהן
בשם המשיב: עו"ד משה גלעד
1. בקשה
רביעית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף
רקע והליכים קודמים
2
2. עובדות כתב
האישום וההליכים המשפטיים בעניינו של המשיב פורטו בהרחבה בהחלטת השופט ד' מינץ מיום 19.9.2017 (בש"פ 6717/17), ולא ראיתי לחזור על הדברים. בתמצית
אציין כי ביום 29.6.2017 הוגש נגד המשיב ונגד נאשם נוסף כתב אישום לבית המשפט
המחוזי. על-פי העולה מכתב האישום, ביום 16.5.2017 המשיב והנאשם הנוסף ירו באקדח
באדם שהמשיב היה מצוי בסכסוך כספי עמו, ולאחר מכן הציתו את רכבו. בגין מעשים אלה יוחסו
למשיב ולנאשם הנוסף העבירות הבאות: רצח בכוונה תחילה לפי סעיף
3. בד בבד עם הגשת
כתב האישום, הגישה המבקשת בקשת למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית
המשפט המחוזי נעתר לבקשה בהחלטה מיום 13.8.2017, בגדרה נקבע כי קיימת תשתית
ראייתית לכאורית ברמה הנדרשת לצורך מעצרו עד תום ההליכים. המשיב הגיש ערר לבית
משפט זה על ההחלטה בדבר מעצרו עד תום ההלכים, אשר נדחה בהחלטת השופט ד' מינץ בבש"פ 6717/17. בהמשך לכך, הוארך מעצרו של המשיב שלוש פעמים לפי סעיף
4. עד כה, התקיימו במסגרת ההליך העיקרי 12 דיוני הוכחות, ובמסגרתם נשמעו 29 עדי תביעה. כמו כן, קבוע מועד נוסף לדיון הוכחות בתוך תקופת ההארכה המבוקשת.
טענות הצדדים
5. המבקשת טוענת כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנותו הרבה, ולכך אף מצטרף עברו הפלילי המכביד, בגינו ריצה המשיב עונשי מאסר בפועל. עוד נטען כי לנוכח העונש הכבד הצפוי למשיב אם יורשע, קיים יסוד סביר לחשש כי שחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות מן הדין.
6. בדיון שהתקיים לפניי ביום 1.1.2019, התנגד המשיב לבקשה וטען כי דיוני ההוכחות בעניינו של המשיב מתקדמים בקצב איטי מאוד. נטען כי עד עתה החלה להישמע עדותו של עד מהותי אחד בלבד, וכי ישנם עדים מהותיים רבים נוספים שחקירתם תיקח זמן רב, ומשכך יידרשו הארכות מעצר נוספות. כן נטען כי נוכח התמשכות ההליך והצפי לסיומו בעוד זמן רב, הוסטה נקודת האיזון לעבר שחרורו של המשיב בתנאים.
דיון והכרעה
3
7. לאחר עיון בחומר הרלוונטי, ומששמעתי את באי-כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
8. כידוע, במסגרת
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף
9. יישום אמות מידה אלה על ענייננו מוליך, כאמור, למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב. אין צורך להכביר במילים על מסוכנותה הרבה של עבירת הרצח, בהיותה מהעבירות החמורות בספר החוקים, אשר מקימה חזקת מסוכנות לשלום הציבור ולביטחונו (ראו: בש"פ 1363/18 מדינת ישראל נ' טחימר, פסקה 10 (21.2.2018); בש"פ 1281/18 מדינת ישראל נ' כחלון, פסקה 17 (11.3.2018)). בענייננו, לפי העולה מכתב האישום, המשיב ירה לכאורה במנוח, יחד עם הנאשם הנוסף, לכל הפחות עשר יריות. זאת ועוד, עברו הפלילי המכביד של המשיב אף הוא מעיד על מסוכנותו. בנוסף, נקבע לא אחת כי בשל חומרת הענישה בגין עבירת הרצח קיים חשש מובנה להימלטות מן הדין (ראו: בש"פ 6722/15 ניג'ם נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (26.10.2015); בש"פ 5443/18 מדינת ישראל נ' אביטן, פסקה 7 (9.8.2018)).
10. אמנם כן, קצב התקדמות ההליך אף הוא בא בגדר השיקולים שבאיזון, ובענייננו חלף פרק זמן ניכר ממועד תחילת ההליך, ואולם קצב התקדמות ההליך אינו בלתי סביר. בשלב זה נשמעו כשליש מהעדים, וקבוע מועד הוכחות נוסף בתוך תקופת ההארכה. כמו כן, באת כוח המבקשת ציינה בדיון כי בדעת התביעה להגיש בקשה לקביעת מועדי הוכחות נוספים. יש לקוות כי בקשה כזו אכן תוגש לאלתר וכי יעלה בידי בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשה, זאת בשים לב לזמן שחלף מעת מעצרו של המשיב ולצפי לסיום התיק.
4
11. נוכח כל האמור ובהתייחס למכלול השיקולים הרלוונטיים, ובפרט למסוכנותו הרבה עד מאוד של המשיב, כפי שעולה מהמעשים המיוחסים לו ומעברו הפלילי המכביד, הגעתי לכלל מסקנה כי בשלב זה לא ניתן לקבוע כי נקודת האיזון הוסטה לכיוון חירותו של המשיב.
12. אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 22.12.2018 בתשעים יום, או עד למתן פסק דין בת"פ 66340-06-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.
ניתנההיום, כ"הבטבתהתשע"ט (2.1.2019).
|
|
ש ו פ ט ת |
_________________________
18087690_R02.docx יכ
