לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט אריאל חזק) בעמ"ת 19022-12-22 מיום 13.12.2022, במסגרתה התקבל ערר שהגישה המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום, ונקבע כי יש להותיר את המבקש במעצר עד להחלטה אחרת, לשם קבלת תסקיר משירות המבחן.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה ((3) 123, 128 (1982); יאיר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (18.4.2019)), וכן כאשר מדובר במקרים נדירים ביותר, בהם שיקולי הצדק מורים על מתן רשות לערור (עכאשה נ' מדינת ישראל, פסקאות 12-11 (20.11.2012); הזייל נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (23.10.2012)). המקרה שלפניי איננו נופל לגדר החריגים הללו.

           החלטתו של בית המשפט המחוזי אומנם שונה מהחלטתו של בית משפט השלום, ואולם המדובר בהחלטה קונקרטית, המתייחסת לעניינו הפרטני של המבקש, ואין למצוא בה כל שאלה בעלת חשיבות עקרונית או משפטית. ויובהר, התייחסותו של בית המשפט המחוזי לתסקיר שירות המבחן אשר נכתב בקשר לתיק קודם שבו היה מעורב המבקש, נעשתה בבחינת "מעבר לנדרש", וממילא אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערר. גם הטענה כי שיקולי צדק מחייבים התערבות בהחלטה זו אינה משכנעת, שכן מדובר ב"החלטת ביניים", שכל עניינה דחיית מועד הדיון בשחרור לחלופת מעצר עד לקבלת תסקיר מעצר משירות המבחן.

           אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏כ"ו בכסלו התשפ"ג (‏20.12.2022).

_________________________

22087680_Y01.docx  אב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,