בש"פ 8727/21 – מוחמד חלאף נגד מדינת ישראל
|
|
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
עתירה לגילוי ראיה חסויה |
תאריך הישיבה: |
ג' בשבט התשפ"ב (5.1.2022) |
|
בשם המבקש: בשם המשיבה: |
עו"ד אריאל עטרי עו"ד סיגל בלום |
1.
הבקשה שלפניי הוכתרה בכותרת "עתירה לגילוי ראיה
חסויה", לפי סעיף
2
2.
המסגרת לקבלת חומרי חקירה והמצאת מסמכים היא על דרך בקשות
לפי סעיפים
3. בהמשך לאמור בהחלטות בית המשפט המחוזי מימים 9.11.2021 ו-28.12.2021, והצהרת באת כוח המשיבה לפניי במהלך הדיון כי אין בידיה סרטונים מעבר למה שנמסר, דומני כי עניין הסרטונים מיצה עצמו. ככל שלעותר בקשה בעניין הסרטונים, יפנה לבאת כוח המשיבה, שלא במסגרת בקשה לגילוי ראיה חסויה.
4.
בקשותיי מבא-כוח העותר לפרט לאיזה סעיף מסעיפי תעודת
החיסיון מכוונת העתירה לגילוי ראיה חסויה, העלו חרס. אף שקיימתי דיון במעמד צד אחד
והחומר הסודי בעניינו של העותר הוצג בפניי, התקשיתי להבין לאילו מסמכים מתוך החומר
הסודי, מכוונת העתירה. להערכתי, הדבר נבע מחסרונה של רשימה של החומר החסוי, שעל
המשיבה להעמיד לעיונה של ההגנה. "כפי שבהליכי גילוי במשפט אזרחי, על בעל הדין
לציין בתצהיר גילוי מסמכים כי חומר מסוים הוא חסוי, כך יש לציין את קיומו של חומר
חסוי לטובת המדינה, או לטובת הציבור במסגרת רשימת חומרי החקירה במשפט הפלילי. עצם
האזכור של חומר חסוי, הוא אחת מהתכליות של הכנת הרשימה, והוא שלב הכרחי על מנת
לאפשר לנאשם להתקדם ולעבור מהשלב של קבלת חומר חקירה לפי סעיף
5. כדי ליצור את אותה "שפה משותפת", ובכדי לקיים דיון ענייני בעתירה לגילוי ראיה חסויה, על העותר אפוא לפנות לבית המשפט המוסמך, כדי שהמדינה תעמיד לעיונו את רשימת החומר החסוי. רק לאחר מכן, ניתן יהיה להבין איזה מבין הראיות החסויות, הוא מבקש לגלות. בכפוף לאמור, העתירה נדחית.
ניתנה היום, כ"א בשבט התשפ"ב (23.1.2022).
3
_________________________
21087270_Q02.docx סח
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
