1.             לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) להעברת מקום הדיון בת"פ (שלום ב"ש) 7615-12-21 (להלן: ההליך הפלילי), אשר נפתח בבית משפט השלום בבאר שבע, לבית משפט במחוז שיפוט אחר.

2.             נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ולאחר מספר עבירות שעניינן גניבת רכבים משטח מדינת ישראל והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינית. ביום 13.12.2022 הוגש נגד המבקש כתב אישום נוסף המייחס לו מספר עבירות שעניינן באיומים על התובע המשטרתי המנהל את ההליך הפלילי נגדו (ת"פ (שלום אש') 26628-12-22) (להלן: ההליך הפלילי הנוסף). בנסיבות אלו סבור המבקש כי מטעמים של מראית פני הצדק יש להורות על העברת ההליך הפלילי לבית משפט במחוז שיפוט אחר, והוא מבקש להעבירו לבית משפט "מרוחק ככל [ה]ניתן" מבית משפט השלום בבאר שבע, בעדיפות למחוז צפון או למחוז מרכז. לטענת המבקש המשך ניהול ההליך בבית משפט השלום בבאר שבע יפגע באפשרות "לקדם את התיק להבנות כלשהן בין הצדדים", וזאת בשל עניינו האישי של התובע המשטרתי בהליך הפלילי הנוסף שמתנהל נגדו.

3.             כעולה מהחלטתי מיום 27.12.2022, בד בבד עם הגשת כתב האישום בהליך הפלילי, הגישה המשיבה בקשה להורות על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים (מ"ת (שלום ב"ש) 7595-12-21; להלן: הליך המעצר). ביום 2.1.2023 הודיע המותב הדן בהליך הפלילי על הסכמתו להעברת ההליך הפלילי לבית משפט במחוז שיפוט אחר. המותב הדן בהליך המעצר טרם נתן הסכמתו להעברתו, וזאת אף שהדיון בהליך זה החל וניתנה במסגרתו החלטה המורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים.

4.             המשיבה סבורה כי אין מקום להורות על העברת ההליך הפלילי והליך המעצר לבית משפט במחוז שיפוט אחר. לטענתה, בשים לב לכך שההליך הפלילי נפתח לפני למעלה משנה והוא מצוי כעת לקראת סוף פרשת התביעה, העברתו בשלב זה תגרור עיכוב משמעותי וזהו שיקול מכריע שלא להיעתר לבקשה. המשיבה מוסיפה כי שיקולים של מראית פני הצדק אף הם לא מצדיקים את העברת ההליך הפלילי שכן התובע המשטרתי משתייך ליחידת התביעות במרחב נגב של המשטרה, ואינו מופיע בבית משפט השלום באשקלון, שבו מתנהל ההליך הפלילי הנוסף.

5.             בנסיבות העניין, ובשים לב לעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. עילה להעברת מקום דיון על רקע עילת פסלות המופנית כלפי כלל השופטים המכהנים במחוז שיפוט מסוים תקום במקרים חריגים בלבד (ראו, מני רבים: בש"פ 2294/22 אליהו נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (26.4.2022)). בענייננו, המבקש לא עמד בנטל להראות כי נסיבות המקרה דנן נמנות עם מקרים אלו. כפי שטוענת המשיבה, בצדק, אין בעובדה שמתלונן בהליך פלילי מופיע בפני בית משפט מסוים כדי להקים באופן אינהרנטי עילה להעברת ההליך מאותו בית משפט למחוז שיפוט אחר (ראו, למשל: בש"פ 257/23 מדינת ישראל נ' ארג'ואני, פסקה 2(23.1.2023); בש"פ 588/17 דניסוב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (31.1.2017)). קביעהזו חלה ביתר שאת בענייננו שכן הבקשה דנן נסמכת על הטענה לפיה התובע המשטרתי מתלונן בהליך פלילי אחר (ההליך הפלילי הנוסף). טענות המבקש כי לתובע המשטרתי או לעמיתיו עניין אישי בניהול ההליך הפלילי באופן שמצדיק את העברת ההליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, אף הן דינן להידחות. טענות אלו נוגעות לחלוקת העבודה הפנימית של גורמי התביעה, אך בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט אינה האכסניה המתאימה לבחינת סוגיות אלו (ראו והשוו: בש"פ 7873/22 מוסטפא נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (11.12.2022)). למותר לציין כי ככל שהמותב הדן בהליך יסבור כי קיימת מבחינתו עילת פסלות ספציפית הקשורה בעניינו של התובע המשטרתי, חזקה עליו כי יפעל בהתאם לכללי הפסלות הקבועים בדין (ראו, למשל: בש"פ 7731/22 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 4 (7.12.2022)).

6.             אשר על כן, הבקשה נדחית. ההליכים בת"פ (שלום ב"ש) 7615-12-21ובמ"ת (שלום ב"ש) 7595-12-21 יוסיפו להתנהל בבית משפט השלום בבאר שבע.

           ניתנה היום, ‏ג' בשבט התשפ"ג (‏25.1.2023).

_________________________

22086650_V02.docx  גר

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,