1

1.        לפניי בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, אשר הוגשה בגדרו של סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק). המבקשת מבקשת כי אאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בתשעים ימים החל מיום 17.12.2018 או עד למתן פסק-דין בת"פ 37706-12-17 אשר מתנהל בבית המשפט המחוזי חיפה (להלן: ההליך העיקרי), לפי המוקדם.

2.        בגדרי ההליך העיקרי, הוגש נגד המשיב כתב אישום המאשימו במעשה רצח. המשיב כפר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, ובתיק התקיימו מספר ישיבות הוכחות. ישיבות הוכחות נוספות עתידות להתקיים במחציתו הראשונה של חודש מרץ ש"ז. נראה אפוא כי ההליך מתקדם באופן סביר.

3.        המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, מאחר שהמבקשת תזדקק להארכת מעצר נוספת שמעבר לתשעים ימים, מן הראוי למצוא עבורו חלופה למעצר מאחורי סורג ובריח בדמות מעצר תחת פיקוח אלקטרוני.

2

4.        אין בידי להסכים להצעה זו. המשיב מואשם ברצח בכוונה תחילה וכן בעבירות נשק ובשיבוש מהלכי משפט. אין מחלוקת על כך שהאשמות אלו נתמכות בראיות לכאורה ומכאן עולה המסוכנות שמעצר עד תום ההליכים בא לאיין, כאמור בסעיף 21(א)(1)(ג)(1) לחוק. סעיף 62(ב) לחוק קובע במפורש כי "סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי ... עדים" מהווים שיקול שתומך בהארכת מעצר, אשר חצה את הקו של תשעה חודשים, לתקופה שלא תעלה על תשעים ימים בכל פעם. להארכות מעצר כאמור יש גבול ובשלב מסוים יכול שיתעורר הצורך בבחינת חלופות לסורג ובריח, כפי שמוסבר, בין היתר, בהחלטת השופט י' עמית בבש"פ 4744/15 מדינת ישראל נ' ג'בארין (20.9.2015) וכן בהחלטת השופטת א' חיות (כתוארה אז) בבש"פ 828/04 מדינת ישראל נ' בוטביקה (30.1.2004), אשר צוטטו בפניי על ידי בא-כוח המשיב לתמיכה בהתנגדותו לבקשה. דא עקא, גבול זה עודנו רחוק מאתנו, שכן מדובר בבקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק, אשר הוגשה בקשר להליך מתקדם שניתן לראות את סיומו, וזאת להבדיל מהבקשה הרביעית, אשר נדונה בבש"פ 4744/15 הנ"ל, ומהבקשה שהוגשה בקשר למשפט אליו מתייחסת ההחלטה בבש"פ 828/04 הנ"ל, שלא היתה אפשרות מעשית להעריך מתי הוא יסתיים.

5.        בא-כוח המשיב צופה כי המבקשת תחזור ותפנה לבית משפט זה בבקשות נוספות לפי סעיף 62 לחוק, מאחר שההליך העיקרי עשוי להימשך זמן רב. אם כך יקרה, בטוחני שבית משפט זה יידע להפעיל את הכללים אשר הנחו אותו בשתי ההחלטות שצוטטו לעיל ובהחלטות דומות. כאשר נקודת האיזון בין צרכי ההליך הפלילי, מחד גיסא, לבין ההגנה על חירות המשיב תחת חזקת החפות, מאידך גיסא, תוסט לכיוון שחרורו מן המעצר ומציאת החלופה לסורג ובריח, כך ייעשה. הדבר טרם קרה.

6.        בנסיבות דנן, לא נותר לי אלא לקבל את בקשת המדינה.

7.        אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש.

           ניתנה היום, ‏כ"ד בטבת התשע"ט (‏1.1.2019).

_________________________

18086070_F03.docx  עב