1

           לפנַי בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים החל מיום 15.12.2015 או עד למתן פסק דין בעניינו בבית המשפט המחוזי-מרכז לוד, לפי המוקדם שבין המועדים.

           המשיב הואשם בביצוע מעשים מגונים בבתו החורגת במשך שנים ארוכות, וכן בכך שאיים על אשתו ועל בתו החורגת במספר הזדמנויות, תקף את אשתו, שבר והשחית חפצים שונים בבית, והסריט את בתו החורגת, כשהיא עירומה במקלחת, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, תוך פגיעה בפרטיותה.

           ביום 7.5.2015 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך שהוא שם את הדגש על "מסוכנות מובהקת" הנשקפת מהמשיב, וכן בשל החשש משיבוש הליכי משפט.

2

           לטענת המבקשת, די במסוכנותו היתרה של המשיב כדי להצדיק את הארכת מעצרו, זאת לצד חשש מובנה להימלטות מאימת הדין וחשש לשיבוש הליכי משפט.

           מהבקשה עולה כי נכון לעת הזו הסתיימה פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה, ואף נסתיימה חקירתו הראשית של המשיב. בית המשפט המחוזי קבע כי עדותו של המשיב תמשיך להישמע בעוד כחודשיים.

           לטענת המשיב, משהסתיימה העדתן של אשת המשיב ושל בתה – היא בתו החורגת של המשיב – לא קיים עוד חשש של ממש לשיבוש הליכי משפט. עוד נטען כי ניתן להציע חלופת מעצר שיהיה בה כדי לאיין את מסוכנות המשיב ואת החשש להימלטותו מאימת הדין. לבסוף נטען, כי דחיית המשך העדתו של המשיב לעוד כחודשיים יוצרת קושי של ממש למשיב ולבא-כוחו והיא עלולה להאריך את ההליך לפרק זמן ממושך.

           לאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים השתכנעתי כי יש מקום לקבל את הבקשה.

           יחד עם זאת, ראיתי לנכון להציע למבקשת לפנות במהירות האפשרית בבקשה לבית המשפט המחוזי הנכבד, כדי לקבוע מועד סמוך יותר להשלמת חקירתו של המשיב, תוך הותרת המועד שנקבע (7.2.2016) על כנו, לשם השלמת פרשת ההגנה. בא כוח המבקשת קיבל הצעה זו ויפעל בהתאם.

           נוכח האמור לעיל הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים נוספים החל מיום 15.12.2015 או עד למתן פסק דין בעניינו בבית המשפט המחוזי-מרכז לוד, לפי המוקדם שבין המועדים.

                   ניתנה היום, ‏כ"ח בכסלו התשע"ו (‏10.12.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15083050_W01.doc  יח