בשם המבקש:                             בעצמו

1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בדו"ח תעבורה מספר 33150124650 מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה בחדרה.

2. המבקש טוען כי הוא מתגורר בצפון וכי לאור המרחק הרב ממקום מגוריו, יקשה עליו להגיע לבית משפט השלום לתעבורה באילת.

3. כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 9.2.2023 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

4. דין הבקשה להידחות.

5. ככלל, כאשר נאשם מבקש להעביר את מקום הדיון בהליך תעבורה המנוהל נגדו, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. זאת, מפני שהעברת הדיון כרוכה בהכבדה ניכרת על התביעה ועדיה, בהם שוטרי התעבורה (ראו: בש"פ 7222/22 האס נ' מדינת ישראל (6.11.2022); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). לכך קיימים חריגים, בהתקיימן של נסיבות יוצאות דופן וכן כאשר מבקש העברת הדיון מודה באשמה, באופן המייתר שמיעת עדים (ראו למשל: בש"פ 6752/22 סמסון נ' מדינת ישראל (23.10.2022)). ואולם, לא אלו הן הנסיבות במקרה דנן.

           חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה באילת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. נימוקיו של המבקש לעניין עלות הנסיעה לאילת אינם נמנים עם אותם טעמים חריגים המצדיקים את העברת מקום הדיון (ראו, למשל: בש"פ 142/21 רוטמן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (10.1.2021); בש"פ 3995/22 סגל נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (14.6.2022)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏ג' בכסלו התשפ"ג (‏27.11.2022).

_________________________

22080630_P01.docx סג