1

בשם המבקש:                     עו"ד סיגל עפרוני

           לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"פ 11018-08-15 מבית משפט לנוער בטבריה לבית משפט לנוער בתל-אביב.

           כנגד המבקש, יליד 1999, הוגש כתב אישום לבית משפט לנוער בנצרת, המייחס לו עבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין; ועבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי הנטען, בזמנים הרלוונטיים היה המבקש מטופל במעון "מלכישוע" (להלן: המעון). ביום 3.8.2015 הכה המבקש את חברו למעון בחוזקה בעורפו, איים לפגוע בו וניפץ כוסות על הרצפה. באת-כוח המבקש ציינה בבקשה להעברת הדיון כי בכוונתו של המבקש להודות במיוחס לו בכתב האישום.

2

           ואולם למעט צירוף כתב האישום ופרוטוקול הדיון האחרון בלבד, לא צירפה באת-כוח המבקש מסמכים והחלטות שיש ביכולתם לשפוך אור על שאירע בתיק מאז שנפתח ועד עתה. משכך, דומה כי הבקשה לא הוגשה על פי הנחיות נשיאת בית המשפט העליון המורות כי בבקשות ממין זה יש לצרף את ההחלטות הקודמות שניתנו בתיק ואת פירוט הדיונים שנקבעו או התקיימו. זהו מידע שיש לו רלוונטיות לצורך הכרעה בבקשה להעברת הדיון. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בפני בית משפט לנוער בנצרת התקיימו דיונים ביום 5.8.2015 וביום 12.8.2015, וכי במסגרת הדיון מיום 12.8.2015 ציינה באת-כוח המבקש כי הוריו של המבקש מתגוררים באזור המרכז ומשכך לא היתה בידם האפשרות להתייצב לדיון. לאחר דחיות מספר, נערך ביום 18.10.2015 דיון בעניינו של המבקש בבית משפט לנוער בטבריה, שבמסגרתו ציינה באת-כוח המבקש כי המבקש מתגורר בבת ים ומתקשה לכן להגיע לדיונים הקבועים בבתי המשפט לנוער בטבריה ובנצרת. באת-כוח המבקש אף ציינה באותה ישיבה כי בכוונתה להגיש בקשה להעברת הדיון לבית משפט לנוער בתל-אביב. המשיבה הגיבה כי תשקול להיענות לבקשה וכי תמסור עמדתה בעניין תוך שבוע ימים. בבקשה להעברת הדיון שבפניי צוין כי בא-כוח המשיבה מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. יודגש כי כבר בדיון ביום 18.10.2015 קבע בית משפט לנוער בטבריה את הדיון הבא בתיק ליום 29.11.2015 בבית משפט לנוער בנצרת. משכך, ולנוכח העובדה שהתקיימו דיונים קודמים בתיק זה, היה מקום לקבל את עמדת בית המשפט הדן בעניין וכן את עמדת המשיבה בכתב, טרם שיוחלט בבקשה.

           במצב דברים זה, ומשהבקשה לוקה בשיהוי ניכר, שעה שכבר מיום 18.10.2015 ידעה באת-כוח המבקש על מועד הדיון הקרוב ואילו הבקשה שלפניי הוגשה אך ביום 24.11.2015 – די בכך כדי להצדיק את דחייתה (בש"פ 5825/13 דיג'ם גנאים נ' מדינת ישראל (28.8.2013); בש"פ 8028/12 אבו אחמד נ' מדינת ישראל (6.11.2012); בש"פ 4818/12 שיטרית נ' מדינת ישראל (19.6.2012)). שיהוי זה ניכר ביתר שאת, מקום שבו הבקשה הוגשה כה סמוך למועד שבו התיק קבוע לדיון – ואף לא ניתן לכך כל הסבר.

           סוף דבר, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏י"ג בכסלו התשע"ו (‏25.11.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15080290_G01.doc  הי