לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שבו התקבל ערעורה של המשיבה על כך שהמבקש זוכה בבית משפט השלום בשל חזרת המשיבה מכתב האישום. זאת, בעקבות החלטת בית משפט השלום להסיר חיסיון על תוכנה של ידיעה מודיעינית ומקורה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו והחזיר את התיק לבית משפט השלום להמשך הדיון.

           בבקשה נטען כי בשל החגים נפלה שגגה בתום לב בספירת מניין הימים. בתשובתה טענה המשיבה כי כלל לא התגבשה האפשרות של המבקש לפנות לבית משפט זה. לשיטתה, יש לאפשר לבית משפט השלום לדון בעניין, ולאחר מתן פסק הדין המבקש יוכל לערער לבית המשפט המחוזי, ורק לאחר מכן יוכל לפנות לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור ובגדרה להעלות את טענותיו בנושא ההצדקה למתן רשות ערעור בסוגיות הנוגעות לתעודת החיסיון.

           עיינתי בטענות הצדדים. מבלי להידרש לטענות לגופן, מקומן הטבעי של טענות המשיבה אינו בגדרי השלב המקדמי הנוכחי. המשיבה תוכל להעלות את טענותיה, לרבות בשאלה אם יש למבקש זכות להגיש בקשת רשות ערעור בשלב זה או רק לאחר סיום ההליך הפלילי כולו, במסגרת בקשת רשות הערעור.

           על כן, והואיל והמשיבה לא העלתה טענות נוספות לגופה של הבקשה, מצאתי להיעתר לבקשה להארכת מועד. משכך, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"פ 47673-03-22 מיום 18.9.2022 (כב' השופטים מ' ברנט, ש' בורנשטין ו-ע' מיכלס) מוארך עד ליום 14.11.2022 (מועד הגשתו בפועל).

           המזכירות מתבקשת לפתוח תיק מתאים, לתייק בו את עותק מבקשת רשות הערעור ואת החלטתי זו ולהמשיך טיפול כמקובל.

           ניתנה היום, ‏כ"ט בחשון התשפ"ג (‏23.11.2022).

_________________________

22077450_T02.docx מש