בש"פ 7526/19 – הדא חאפי נגד משטרת ישראל – מרחב אילת
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
משטרת ישראל - מרחב אילת |
בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עדן) בעמ"י 27574-11-19 מיום 12.11.2019 |
בשם המבקשת: |
עו"ד מוני בן מוחה |
לפנַי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' עדן) בעמ"י 27574-11-19 מיום 12.11.2019, בגדרה נדחה ערר נגד החלטת בית משפט השלום באילת (השופטת ש' ברגר) במ"י 26719-11-19, בה נקבע כי מעצרה של המבקשת יוארך עד ליום 14.11.2019.
1.
ביום 12.11.2019 נעצרה המבקשת, יחד עם אדם אחר אשר
הסיעהּ, בחשד לביצוע עבירה לפי
2
2. נגד החלטה זו הגישה המבקשת ערר לבית המשפט המחוזי, במסגרתו נטען בעיקר, כי נוכח מדיניות ראש יחידת התביעה במשטרת ישראל בעניין העמדה לדין של שוהים בלתי חוקיים, לפיה שוהה בלתי חוקי שעברו הפלילי נקי יועמד לדין רק בכניסתו השלישיתלישראל, אין מקום כלל להגיש נגד המבקשת כתב אישום, ומכאן גם לא להורות על מעצרה לצרכי חקירה. על אף שהמשיבה הצביעה על שני מקרים נוספים בהם נתפסה המבקשת בישראל כשוהה שלא כדין – האחת בשנת 2005 והשנייה בשנת 2017 – הרי שהעבירה משנת 2005 התיישנה זה מכבר.
3. בית המשפט המחוזי דחה את הערר בהחלטתו מאתמול, בה נקבע כי הארכת המעצר עד ליום 14.11.2019 הינה מידתית בנסיבות העניין ויש לאפשר את השלמת החקירה. הטענה בנוגע לאי-העמדה לדין על פי התביעה יכולה להתברר בהמשך ההליך, בעוד שאין בה כדי לפסול קיומה של חקירה בשלביה הראשוניים. כמו כן, צוין כי על אף שפעולות החקירה מתייחסות גם לאדם אחר, הרי שחלקן מתייחסות למבקשת עצמה.
4. מכאן לבקשת רשות הערר שלפנַי. המבקשת שבה וטענה כי לא קיימת עילת מעצר, בהינתן נהלי התביעה על פיהם לא יוגש כתב אישום נגד שוהה בלתי חוקי אלא רק בכניסתו השלישית לישראל כאשר במניין העבירות לא יבואו בחשבון עבירות אשר התיישנו זה מכבר. כמו כן, נטען כי שגו הערכאות קמא אשר לא נתנו משקל לנסיבותיה הייחודיות של המבקשת, ביניהן היותה אם לבת תושבת ישראל והעובדה כי קיבלה בעבר מספר רב של פעמים היתרי שהייה כדין. עוד טענה המבקשת כי לא נותרו פעולות חקירה נוספות למעט פעולה טכנית במהותה אשר לא ניתן לשבשה, כאשר אין די בכך שהמבקשת היא עדה פוטנציאלית נגד חשוד אחר כדי לבסס בעניינה עילת שיבוש. בהקשר זה נטען כי קביעת בית המשפט המחוזי "מהווה סטייה ממשית מהפרקטיקה הנוהגת לפיה מדי יום משוחררים שוהים בלתי חוקיים אשר אינם עונים לקריטריונים המנויים במדיניות התביעה להעמדה לדין, על אף היותם עדי תביעה פוטנציאלים", כאשר הערר מעלה שאלות משפטיות עקרוניות המצדיקות קבלת רשות ערעור.
3
5.
דין הבקשה להידחות על הסף. הלכה היא כי רשות ערר לפי סעיף
6. שתי ערכאות קמא דנו בעניינה של המבקשת, בחנו את חומרי החקירה ומצאו כי הארכת המעצר הינה מוצדקת ומידתית. לא רק שההחלטות שניתנו מלמדות על כך שנשקלו השיקולים הרלוונטיים לעניין, אלא כפי שציין בית משפט השלום, הטענות בדבר קיומן של נסיבות אישיות חריגות גם לא גובו באסמכתא.
7. גם אין כל מקום לטענות המבקשת כי מעצרה הוארך בעת הזו רק בשל היותה עדה פוטנציאלית. בית משפט השלום התייחס לחשד לשיבוש הליכי חקירה, ולקיומן של פעולות חקירה שאינן טכניות בלבד, ובית המשפט המחוזי ציין במפורש בהחלטתו כי פעולות החקירה "בחלקן אכן מתייחסות גם לאחר, אולם בחלקן מתייחסות גם לעוררת עצמה". כמו כן, כפי שגם נקבע, בנסיבות העניין גם אין בכוחה של הטענה בדבר מדיניות התביעה כדי לשמוט את הקרקע תחת ההצדקה שנמצאה להאריך את המעצר.
נסיבות העניין אינן מגלות אפוא עילה להתערבות ב"גלגול שלישי". הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בחשון התש"ף (13.11.2019).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
19075260_N01.docx רח
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
