בש"פ 7221/21 – חסן אב קיעאן נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע במ"ת 52391-07-21 מיום 7.10.2021 שניתנה על ידי כב' השופט נסר אבו טהה |
תאריך הישיבה: |
כ"ט בחשון התשפ"ב (4.11.2021) |
בשם העורר: |
עו"ד דרוישנאשף; עו"ד יזן גנים |
בשם המשיבה: |
עו"ד מיכל קליין |
לפנייעררלפיסעיף 53 לחוקסדרהדיןהפלילי (סמכויותאכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוקהמעצרים), עלהחלטתביתהמשפטהמחוזיבבאר-שבע (כב' השופטנסר אבו טהה)במ"ת 52391-07-21 מיום 7.10.2021, במסגרתה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
2
1.
נגד העורר ושני נאשמים נוספים(להלן: הנאשמים הנוספים, וביחד עם העורר יכונו: הנאשמים) הוגש כתב
אישום המייחס להם עבירתייבוא סם מסוכן לפי סעיף
2. ביום25.7.2021 הוגשכתבהאישוםנגדהנאשמיםלביתהמשפטהמחוזיבבאר-שבע. בדבבדעםהגשתכתבהאישום, הוגשהלביתהמשפטהמחוזיבבאר-שבעבקשהלמעצרםשלהנאשמיםעדתוםההליכיםנגדם.בהמשך, ביום8.8.2021 הורהביתהמשפטהמחוזי (כב' השופטת יעל ייטב) עלהגשתתסקירמעצרבעניינםשלהנאשמים, וזאתלאחרשבאי-כוחםהסכימולקיומןשלראיותלכאורהולקיומהשלעילתמעצר.
3. ביום 6.10.2021 הוגש התסקיר בעניינו של העורר. בתסקיר צוין כי העורר נעדר כל עבר פלילי, אולם קיימים מרכיבים במאפייני אישיותו אשר יש בהם כדי להגביר את הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצידו. יחד עם זאת, שירות המבחן העריך כי יש בחלופת המעצר שהוצעה בעניינו של העורר, בדמות מעצר בית ביישוב חורה בפיקוח ערבים, וזאת לצד שילובו של העורר בקבוצת פיקוח מעצר של שירות המבחן, כדי לתת מענה הולם לרמת המסוכנות הנשקפת ממנו. אי לכך, שירות המבחן המליץ על שחרורו של העורר לחלופה שהוצעה.
4. ביום 7.10.2021 נעתר בית המשפט קמא (כב' השופטנסר אבו טהה) לבקשת המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים, חרף המלצת שירות המבחן (להלן: החלטת המעצר עד תום ההליכים). בהחלטתו, בית המשפט עמד על כך שככלל, נאשמים בעבירות של גידול או ייבוא והחזקה של סמים שלא לצריכה עצמית, לא ישוחררו לחלופת מעצר, אלא במקרים חריגים, ובמקרה דנן, כך נקבע, לא מתקיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות סטייה מהמדיניות האמורה. עוד צוין, שכידוע, בית המשפט אינו כבול בהמלצת שירות המבחן. בית המשפט הוסיף כי המשיב נמנה על המעגל הראשון של הנאשמים הדומיננטיים בביצוע עבירת הייבוא, וזאת בשים לב למידת מעורבותו העמוקה, כפי שזו עולה מעובדות כתב האישום.
3
למען שלמות התמונה, יצוין כי באותו המועד הורה בית המשפט קמא גם על מעצרם עד תום ההליכים של הנאשמים הנוספים, וזאת בהסכמת באי-כוחם, לאחר שהתקבל תסקיר שלילי בעניינם.
5. על החלטת המעצר עד תום ההליכים הגיש העורר ערר לבית משפט זה, במסגרתו נטען כי בית המשפט קמא שגה כאשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בעניינו, חרף היותו צעיר בן 19 שנים נעדר כל עבר פלילי. עוד נטען כי בית המשפט קמא שגא גם כאשר קבע כי העורר נמנה על המעגל הראשון של הנאשמים הדומיננטיים בעבירת היבוא. בנוסף, לשיטת העורר, היה מקום לאפשר לו להציג חלופת מעצר נוספת מחוץ לעיר חורה בה הוא מתגורר, וכן לבחון אפשרות להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני.
6. המשיבה, מנגד, סמכה בטיעוניה בעל-פה את ידיה על החלטת בית המשפט קמא. בתוך כך, המשיבה הדגישה כי העורר היה חלק מהמעגל הראשון של ביצוע עבירת הייבוא, וכן שבמעשיו העורר העמיד בסיכון את כוחות הביטחון. עוד טענה המשיבה כי לא ניתן לתת בעורר אמון ולשחררו לחלופת מעצר לאחר שזה ניסה להימלט מכוחות הביטחון כאשר נתפס בעת ביצוע עבירת הייבוא.
7. לאחרשעיינתי בחומר הכתוב ושמעתיאתטענותבאי-כוחהצדדיםבדיוןשנערךלפניי, הגעתילמסקנהכייש מקום לקבל את הערר ולהורות על העברת העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני, והכל כמפורט להלן.
8. כידוע, סעיף 21 לחוקהמעצריםקובעכיביתהמשפטיורהעלמעצרושלנאשםעדלתוםההליכיםהמשפטייםנגדובהתקייםשלושהתנאיםמצטברים:קיומהשלעילתמעצר; קיומןשלראיותלכאורה; והיעדראפשרותלהשיגאתמטרתהמעצרבדרךשלחלופתמעצר. במקרה דנן, באי-כוח העורר הסכימו, כאמור, לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר בפני בית המשפט קמא. לפיכך, השאלה הנדרשת להכרעה בערר דנן היא האם ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר במסגרת חלופת מעצר.
4
9. בבש"פ6045/21 אבוגרדודנ'מדינתישראל, פסקה 9(29.9.2021), עמדתי על המדיניות הנוהגת בפסיקה ביחס לנאשמים בעבירות ייבוא של סמים מסוכנים, לפיה ככלל נאשמים אלו יוותרו במעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים בעניינם:
בפסיקהנוהגתמדיניותברורהלפיהנאשמיםבעבירותייבואשלסמיםמסוכניםיוותרובמעצרמאחוריסורגובריחעדתוםההליכיםהמשפטייםבעניינם, וזאתללאקשרלטיבהסםבומדובר (ראו, ביןהשאר, בש"פ 3770/21 אברבךנ' מדינתישראל, פסקאות 11-10 (29.6.2021); בש"פ 6115/19 מדינתישראלנ' בןאבו, פסקאות 13-12 (24.9.2019); בש"פ 2411/15 מדינתישראלנ' דנה, פסקה 19 (21.4.2015)). הטעםלכךנעוץבמסוכנותהגבוהההנשקפתמעצםהתעוזהוהיכולתלהחדירעלבסיסמסחריסמיםאסורים, יהיהטיבםאשריהיה, לתחומימדינתישראל. כך, בוודאי, כשמדוברבפעולתהברחהיבשתית, המבוצעתבגבולההדרומישלמדינתישראל, והכרוכהלארקבהערמהעלהרשויותהמפקחותעלמעבריהגבול, אלאגםביצירתסיכוןלתקריתביטחוניתבעקבותחדירתגדרהגבול. ויודגש, גם באותם המקרים החריגים שבהם בית המשפט הורה על העברת נאשם בעבירת ייבוא לחלופת מעצר, מדובר היה על גורמים אשר החזיקו בתפקיד משני בלבד באירוע הייבוא.
10. זהו הכלל. ואולם, כנזכר, הוכר בפסיקה גם חריג לפיו ניתן במקרים מתאימים לשחרר נאשם בעבירות ייבוא לחלופת מעצר, וזאת בהתקיים שני תנאים: ראשית, הנאשם בו מדובר מילא תפקיד משני בלבד באירוע הייבוא (ראו, למשל, בש"פ 7083/08 מדינתישראלנ' אלימלך(14.8.2008) (להלן: עניין אלימלך); בש"פ 4919/18ברוקסנ' מדינתישראל(16.7.2018); בש"פ 6315/16 אשכנזי נ' מדינת ישראל (25.8.2016); בש"פ 370/18 סאל נ' מדינת ישראל (16.1.2018)); שנית, מתקיימות בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות את מתן האמון הכרוך בהעברה לחלופת מעצר (בש"פ 6541/17 כללאבנ' מדינתישראל, פסקה 21 (10.9.2017); בש"פ 1566/14 עבדרבהנ' מדינתישראל, פסקאות 18-17 (7.3.2014); בש"פ 6544/17 אמרנ' מדינתישראל, פסקה 13 (31.8.2017)).
5
11. במקרה דנן, בית המשפט קמא אומנם קבע כי העורר לקח חלק במעגל הנאשמים הדומיננטי בביצוע עבירת הייבוא, ואולם אף לגישת המשיבה, העורר אינו הגורם שהכווין את הפעולה ועמד בקשר עם הצד המצרי, אלא מי שימש כבלדר בלבד (ראו עמוד 6 בפרוטוקול 8.8.2021 במ"ת 52391-07-21). בפסיקתו של בית משפט זה נקבע זה מכבר כי בלדרים אשר לא לקחו חלק בהכוונה ובתיאום של ייבוא הסמים, לא ייחשבו כמי שהחזיקו בתפקיד מרכזי במסגרת הקשר (ראו, למשל, עניין אלימלך, פסקה 4). לפיכך, ומשעובדות כתב האישום לא מייחסות לעורר פעולות מהסוג האמור, דומה כי לא ניתן לראות בו כמי שהיה בעל תפקיד דומיננטי בביצוע עבירת הייבוא. זאת ועוד, המסוכנות הנשקפת מבלדר ניתנת לאיון באמצעותו השמתו במעצר בפיקוח אלקטרוני, שכן חלקו בשרשרת היבוא מחייב את נוכחותו הפיסית בשטח (וזאת להבדיל מהגורם המכווין את הפעילות). על זאת יש להוסיף את נסיבותיו המיוחדות של המקרה דנא, ובכלל זאת גילו הצעיר של העורר, העובדה כי הוא נעדר כל עבר פלילי, והתסקיר החיובי שהוגש בעניינו. במצב דברים זה, סבורני כי ניתן להורות על העברה למעצר בפיקוח אלקטרוני, ככל שקיימת חלופה מתאימה ומערך פיקוח נאות.
12. ויודגש, לא ניתן להתעלם מכך שהמסוכנות הנשקפת מהעורר כמי שקשר קשר לייבוא סמים מסוכנים בהיקפים גדולים לארץ, היא גבוהה. בנוסף, בשלב זה קיים קושי במתן אמון בעורר לאחר שזה ניסה להימלט מכוחות הביטחון כאשר נתפס בשעת ביצוע המעשה. אי לכך, ועל מנת לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר, מן הראוי כי זה יועבר למעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני, במיקום המרוחק לפחות כ-50 קילומטרים ממקום מגוריו.
13. אשר על כן, העורר ישלח לתסקיר משלים אצל שירות המבחן, במסגרתו תבחן חלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני אותה יציע העורר, ובלבד שתהיה מרוחקת לפחות 50 ק"מ ממקום מגוריו. שירות המבחן מתבקש להכין את התסקיר המשלים עד ליום 12.12.2021, ולהעבירו לבית המשפט קמא. כן מתבקשתמינהלת הפיקוח האלקטרוני לבחון במקביל את היתכנותהפיקוחהאלקטרוניבמקוםהמוצע, ולהעביר חוות דעת לבית המשפט קמא. ככל שבית המשפט קמא יתרשם כי מקוםהמעצרהמוצעמתאים, ומערך הפיקוח הולם, יורה עלהעברתהעוררלמעצרבפיקוחאלקטרוני בתנאים שיקבע.
14. סוף דבר: הערר מתקבל כמפורט בפסקה 13 לעיל. העורר יוותר במעצר מאחורי סורג ובריח עד החלטה אחרת.
ניתנה היום, ו' בכסלו התשפ"ב (10.11.2021).
6
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
21072210_Y03.docx ער
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
