1

2

           לפניי בקשות להארכת מעצר ב-150 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). בהחלטתי מיום 3.11.2019 הוריתי - בהסכמת הצדדים - כי הדיון בשני התיקים יתקיים במאוחד, וזאת משום שהמשיב בבש"פ 7231/19 (להלן: אוזיפה) והמשיבים בבש"פ 6835/49 כולם נאשמים באותו כתב אישום בפרשה אשר זכתה לכינוי "פרשה 512" (להלן ביחד: המשיבים). יוער כי ביום 3.11.2019 הוארך בהסכמה מעצרו של המשיב 3 ב-150 ימים, ולכן עניינו אינו נדון עוד בגדרי הבקשה דנן.

העובדות הצריכות לעניין

1.             לגבי המשיבים בבש"פ 6835/19 מדובר בבקשה מספר 14. הואיל ובעניינם ניתנו בעבר החלטות בבקשות דומות להארכת מעצר, נקודת המוצא לדיון היא החלטתו של השופט ד' מינץ מיום 30.5.2019 (בש"פ 3418/19 מדינת ישראל נ' יצחק אברג'יל (30.5.2019)). כפי שמצוין שם, המשיב 1 (להלן: אברג'יל) עמד בראש ארגון פשיעה ומופנים נגדו עשרה אישומים, וביניהם: רצח משולש, עמידה בראש ארגון פשיעה, עבירות מס והלבנת הון, עבירות סחר בינלאומי והספקה של סמים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. למשיבים 2 ו-4 (להלן: סבח ו-לוי, בהתאמה) מיוחסות, בין היתר, שלוש עבירות רצח ועבירות אלימות נוספות.

3

2.             בעניינו של אוזיפה מדובר בבקשה מספר 12. בהחלטה שניתנה בבקשה הקודמת להארכת מעצרו צוין כי מיוחסים לו אישומים בגין ניהול ארגון פשיעה, סיוע לאחר מעשה במסגרת ארגון פשיעה, סיוע לרצח במסגרת ארגון פשיעה וסחר בסמים (בש"פ 3429/19 מדינת ישראל נ' ישראל אוזיפה, פסקה 7 (30.5.2019)). ביום 20.2.2017 הורה בית משפט זה כי אוזיפה יעבור למעצר בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 1159/17 מדינת ישראל נ' ישראל אוזיפה (20.2.2017)), ומאז הוארך מעצרו בפיקוח אלקטרוני מספר פעמים. לפי האמור בבקשה דנן, ביום 2.6.2019 הפר אוזיפה את תנאי המעצר בכך שהעביר ארבע טבליות סם מסוכן אל אברג'יל, וכל זאת באולם בית המשפט בו נשמעו הדיונים בתיק העיקרי בעניינם של המשיבים. בגין מעשים אלה הוגש ביום 17.6.2019 כתב אישום נגד אוזיפה (ונגד אברג'יל). ביום 30.6.2019 הורה בית משפט השלום על מעצרו של אוזיפה עד תום ההליכים, וביום 11.8.2019 נדחה ערר על החלטה זו. במקביל, ביום 18.6.2019 החליטה הממונה על הפיקוח האלקטרוני כי אוזיפה יועבר לבית מעצר בהתאם לסעיף 22ח לחוק המעצרים, וביום 18.8.2019 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן) כי נוכח החלטתו לדחות את הערר האמור יש להותיר את החלטת הממונה על כנה (מ"ת (מחוזי ת"א) 25166-07-15 מדינת ישראל נ' אברג'יל ואח' (18.8.2019)).

טענות הצדדים

3.             מכאן לבקשות שלפניי, בהן מבקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים ב-150 ימים נוספים. באשר למשיבים בבש"פ 6835/19, נטען כי נשקפת מהם מסוכנות הנובעת מחומרת העבירות המנויות בכתב האישום, וכי היא נלמדת גם מעברם הפלילי המשמעותי: לאברג'יל הרשעות קודמות בישראל, בין היתר בעבירות רצח וסמים. בנוסף, אברג'יל הורשע בעבירות ניהול וארגון פשיעה בבלגיה וקשירת קשר לסחיטה וייבוא סם בארצות הברית; סבח צבר 12 הרשעות בגין עבירות אלימות, רכוש וסמים; וללוי עומדות 8 הרשעות בגין עבירות אלימות, סיכון חיי אדם, עבירות רכוש והחזקת סכין. באשר לאוזיפה נטען כי כתב האישום מלמד על כך שמדובר בפעיל בארגון פשיעה שאינו בוחל באמצעים לשם השגת מטרותיו. עוד צוין כי ההפרה הבוטה של תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני מצביעה אף היא על המסוכנות הנשקפת ממנו, ומקימה עילת מעצר עצמאית לפי סעיף 21(א)(2) לחוק המעצרים.

4.             לעמדת המדינה, בעניינם של המשיבים בבש"פ 6835/19 קיים חשש מהימלטות מאימת הדין ומשיבוש הליכי משפט, נוכח העונשים הכבדים שיוטלו עליהם אם יורשעו. באשר לאוזיפה טענה המדינה כי הפרת תנאי המעצר מצביעה על כך שאין לתת בו אמון פעם נוספת. עוד נטען כי החשש להימלטותו של אוזיפה נלמד גם מכך שאחד מהנאשמים האחרים בתיק, שהיה עצור בפיקוח אלקטרוני, נמלט מן הארץ במהלך "חלון" התאווררות.

4

5.             בדיון לפניי טען בא כוחו של אברג'יל כי ההליך העיקרי אינו צפוי להסתיים בשנים הקרובות חרף העובדה שהוא מתקדם בקצב מהיר ומתנהל ביעילות, ולכן בשלב זה שונתה נקודת האיזון באופן שראוי לבחון את האפשרות לשחרר את אברג'יל לחלופת מעצר. בא כוחו של סבח טען כי מרשו הוא היחיד מבין המשיבים שלא נערך בעניינו תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, וכי העובדה שלא נבחנה האפשרות לשחררו בחלופה מפלה אותו ביחס לנאשמים אחרים בפרשה. עוד הצטרף האחרון לטענה לפיה הדרך לסיומו של ההליך העיקרי עוד ארוכה, וזאת למרות שהוא מתנהל בקצב משביע רצון. נוסף על כך, ציין כי הוגש ערר בעניין הראיות לכאורה נגד סבח, אשר עודנו תלוי ועומד לפני בית משפט זה. בא כוחו של לוי ביקש כי אם אכן יוארך המעצר לבקשת המדינה, וככל שבמהלך תקופה זו תוצע חלופה שונה מזו שנשללה בעבר על ידי שירות המבחן בעניינו של לוי, יורה בית המשפט המחוזי על קבלת תסקיר שירות המבחן. בא כוחו של אוזיפה טען כי בקשת המדינה להארכת מעצר אינה מידתית וכי יש מקום לקבלה אך באופן חלקי, כך שהמעצר יוארך למחצית מהתקופה המבוקשת. עוד טען כי לא ניתן להסיק שקיים חשש להימלטותו של אוזיפה מכך שנאשם אחר ניצל את שהותו במעצר בפיקוח אלקטרוני כדי להימלט.

דיון והכרעה

6.             לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, הכלל הקבוע בסעיף 61 לחוק המעצרים הוא כי יש לסיים את משפטו של נאשם הנתון במעצר עד תום ההליכים לכל היותר בתוך 9 חודשים. ברם, סעיף 62 לחוק המעצרים מקנה לבית משפט זה סמכות ייחודית להאריך את המעצר אף מעבר לתשעת החודשים האמורים אם משפטו של הנאשם מתארך, הן מחמת מורכבותו, הן מחמת נסיבות בלתי צפויות אחרות. בעשותו כן נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם - אשר עדיין עומדת לו חזקת החפות - לחירות, לבין האינטרסים בדבר שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי (ראו למשל: בש"פ 4084/15 מדינת ישראל נ' דלו, פסקה 8 (25.6.2015)). השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו להכריע בבקשה להארכת מעצר הם, בין היתר, המסוכנות הנשקפת מהנאשמים, קצב התקדמות ההליך העיקרי והחשש מפני שיבושו (בש"פ 2394/17 מדינת ישראל נ' מאיר אברג'יל, פסקה 6 (27.3.2017); בש"פ 7632/14 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 6 (20.11.2014)).

5

7.             באשר לעילת המסוכנות, נפסק בעבר כי מי שנאשם בעבירת רצח לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים (בש"פ 3636/16 מדינת ישראל נ' אייל הייב, פסקה 7 (15.5.2016)), וזהו הדין גם בנוגע לנאשמים בסחר בסמים (בש"פ 3023/19 מדינת ישראל נ' אסף לב, פסקה 8 (8.5.2019)). מקובלת עליי עמדת המדינה בכל הנוגע למסוכנות הקונקרטית הנשקפת מן המשיבים, המואשמים בעבירות מן החמורות בספר החוקים ועומד לחובתם עבר פלילי מכביד, ולא מצאתי כי מסוכנות זו ניתנת לאיון באמצעות חלופת מעצר בנסיבות המקרה.

8.             באשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי, אין חולק על כך שזה מתנהל תקופה ארוכה, במהלכה המשיבים מצויים במעצר. אכן, נקבע בעבר כי ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון בין ביטחון הציבור לבין חירות הנאשם לכיוונה של האחרונה (ראו למשל: בש"פ 1957/19 מדינת ישראל נ' כטייר, פסקה 13 (17.4.2019)). אולם, בענייננו מדובר בתיק מורכב ומסועף, הכולל מספר רב של נאשמים ואישומים ודורש כמות גדולה של דיוני הוכחות, ובאי כוח המשיבים אינם חולקים על כך שהוא מתנהל ביעילות וכי קצב ההתקדמות בו מניח את הדעת. משכך, אני סבור שתקופת המעצר הארוכה היא תוצאה בלתי נמנעת בנסיבות הללו (השוו: בש"פ 1724/15 מדינת ישראל נ' דלו, פסקה 18 (16.3.2015)).

9.             מקובלת עליי גם עמדת המדינה לפיה מתעורר חשש כי המשיבים עלולים להימלט מאימת הדין נוכח חומרת העונשים שיוטלו עליהם ככל שיורשעו בעבירות המנויות בכתב האישום. בעניינו של אוזיפה אף קיימות כאמור ראיות לכאורה לכך שהפר את תנאי שחרורו, ונראה כי קשה לתת בו אמון כי יקיים את תנאי השחרור כנדרש. יוער כי החשש בעניינו של אוזיפה נלמד ממעשיו שלו, ולכן איני נדרש למשקלה של טענת המדינה לפיה חשש זה יכול שיילמד גם ממעשיו של נאשם אחר בפרשה.

10.          לא מצאתי להיעתר לבקשתו של סבח להורות על עריכת תסקיר מעצר בעניינו בשלב זה. תסקיר מעצר הוא כלי עזר העומד לרשותו של בית המשפט, ומסור לו שיקול דעת בשאלה אם לעשות בו שימוש (בש"פ 3773/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (8.6.2015)). לפי האמור בכתב האישום, סבח מואשם, בין היתר, בשלוש עבירות רצח, והמדינה טענה כי בעברו גם הרשעות בעבירות אלימות, רכוש וסמים. אף שאיני מקל ראש בפגיעה בחירותו הנובעת מתקופת המעצר הארוכה, איני סבור כי בשלה העת להורות על עריכת תסקיר מעצר, נוכח עוצמת הסיכון הנשקפת ממנו. גם טענת האפליה שהועלתה בהקשר זה כבר נבחנה בהליכים קודמים, ונמצא כי קיים שוני רלוונטי המצדיק אבחנה לעומת נאשמים אחרים שבעניינם לא נמצא הכרח למעצר מאחורי סורג ובריח (בש"פ 4398/16 שמעון סבח נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (26.6.2016)). למען הסר ספק יובהר כי טענותיו של סבח בדבר קיומן של ראיות לכאורה תלויות ועומדות בהליך אחר והן שמורות לו.

6

11.          בעניינו של לוי הורה השופט ד' מינץ בהחלטתו האמורה על הכנת תסקיר, אשר נבחן על ידי שירות המבחן והובא לעיונו של בית המשפט המחוזי. שירות המבחן המליץ על המשך מעצרו של לוי עד תום ההליכים, ובית המשפט מצא כי בהינתן עוצמת הסיכון לא ניתן לשחררו לחלופה. לא מצאתי אפוא עילה להורות על הגשת תסקיר נוסף בעניינו בנקודת הזמן הנוכחית.

12.          משנמצא כי ההליך מתנהל בצורה יעילה, בהינתן מורכבותו, ועוצמת המסוכנות הנשקפת מהמשיבים, נוכח העובדה שכפי שנקבע לא ניתן ליתן במשיבים אמון כי יקיימו את תנאי השחרור ואף קיים חשש להימלטות, לא מצאתי כי שונתה נקודת האיזון במידה המצדיקה בחינה של מעצר בפיקוח אלקטרוני. אשר על כן, אני רואה להיעתר לבקשת המדינה כך שמעצרם של המשיבים 2-1 ו-4 בבש"פ 6835/19 יוארך ב-150 ימים החל מיום 2.11.2019 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 31343-04-19 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם. מעצרו של המשיב בבש"פ 7231/19 יוארך ב-150 ימים החל מיום 7.11.2019, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 31343-04-19 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

           ניתנה ביום, ‏י"ג בחשון התש"ף (‏11.11.2019).

           תוקנה היום, כ"ב בחשון התש"ף (20.11.2019).

_________________________

19068350_M16.docx אג