בש"פ 6172/20 – עאואד אבו הבירה נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובת המשיבה מיום 8.9.2020 |
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט י' ליבדרו) מיום 11.5.2020 בת"פ 63122-07-19 שבגדרו הושת על המבקש, בין היתר, עונש של 38 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצר). זאת לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן (מעשי פזיזות ורשלנות, הפרת הוראה חוקית, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה, נהיגה בשכרות ונהיגת רכב ללא פוליסת ביטוח תקפה).
המשיבה מתנגדת למתן הארכה המבוקשת.
גזר-הדין ניתן כאמור ביום 11.5.2020. לפיכך המועד האחרון להגשת ערעור על גזר-הדין היה ביום 25.6.2020. ברם, בקשת הארכה הוגשה אך ביום 6.9.2020 והטענה המהותית היחידה בבקשה המתייחסת בהקשר זה לאיחור הינה כי הודעת הערעור לא הוגשה במועד בשל אילוצי כוח אדם במשרד בא-כוח המבקש (אשר חזר לעבודה סדירה, על פי הנטען, רק ביום 1.6.2020) ולנוכח נסיבות אישיות נוספות של בא-כוח המבקש, המפורטות בבקשה.
2
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה
כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות. בהתאם לסעיף
במקרה דנן הוגשה הבקשה כחודשיים וחצילאחר המועד האחרון להגשת ערעור על גזר הדין ואיחור משמעותיזה מציב בפני המבקש משוכה לא פשוטה.טענות בא-כוח המבקש בעניין הקשיים שעמדו בפניו לצורך הגשת ההליך במועד הועלו בלקוניות ולא נתמכו בתצהיר או באסמכתאות כלשהן. אף לא הובהר מה מנע מבא-כוח המבקש להגיש את בקשת הארכה במועד (שהרי לטענתו, משרדו נפתח מחדש בעקבות מצב החירום המיוחד ביום 1.6.2020). בשים לב למשך האיחור, איני סבור כי הטענות הלקוניות המפורטות בבקשה מהוות בנסיבות אלה "טעם ממשי המניח את הדעת" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, י"ט באלול התש"ף (8.9.2020).
|
|
רון גולדשטיין, שופט |
|
|
ר ש ם |
_________________________
20061720_S03.docx רג
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
