1

1.             בידוע הוא, כי רשות מיוחדת לערור בענייני מעצר לבית המשפט העליון כערכאת ערר שנייה יכול שתינתן רק כאשר הערר מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית כללית, וכן כדי למנוע עיוות דין חמור (ראו בש"פ 2786/11ג'ריס נ' מדינת ישראל(17.4.2011)). המקרה שלפניי איננו בא בגדר אותם מקרים מיוחדים.

2.             במקרה דכאן, הערכאה קמא (בית המשפט המחוזי מרכז-לוד; השופט ח' טרסי) קבעה בהחלטה מיום 18.7.2019 בעמ"ת 45747-07-19, כי מהמבקש נשקפת מסוכנות המצויה ברף הגבוה ביותר – זאת, מטעמים שפורטו באותה החלטה, שאינני רואה צורך לחזור עליהם כאן.

2

3.             המבקש לא העלה בבקשתו שום טענה אשר יכולה להצדיק את שמיעת עררו בגלגול שלישי: אין בפיו כל טענה החורגת מעניינו שלו, ואין בידו אפילו ראשית ראיה המצביעה על כך שיש במעצרו עד תום ההליכים משום עיוות דין חמור. יצויין, כי טענת האפליה שהעלה המבקש כלל לא יכולה להישמע, שכן רעייתו, אשר הועמדה ביחד עמו לדין, שוחררה לחלופת מעצר בעקבות לידה, וזאת מטעמים הומניטריים.

4.             הבקשה נדחית אפוא.

           ניתנה היום, ‏כ"א באב התשע"ט (‏22.8.2019).

_________________________

19054220_F01.docx  דג