בש"פ 5166/20 – אדם אבו כף נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי ב-באר-שבע ב-מ"ת 41592-06-20 מיום 22.7.2020 שניתנה על ידי כב' השופט נ' אבו טהה |
תאריך הישיבה: ז' באב התש"ף (28.7.2020)
בשם העורר: עו"ד מוטי יוסף
בשם המשיבה: עו"ד קרן רוט
1. לפניי עררעלהחלטתביתהמשפטהמחוזיבבאר שבע (השופטנ' אבו טהה) במ"ת41592-06-20 מיום 22.7.2020, שבה הורה על מעצרו שלהעוררעדתוםההליכים המשפטיים נגדו.
2.
ביום 17.6.2020 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו
עבירות של ניסיון לסחר בנשק בצוותא לפי סעיפים
2
3. על פי המתואר בכתב האישום, במהלך שנת 2018 ניהלו שני מעורבים בפרשה (להלן: עבדאללהו-מחמד) שיחות טלפון "בנוגע לכלי נשק", לשון כתב האישום. במסגרת זו, ביום 28.9.2018 שלח מחמד לעבדאללה את מספר הטלפון של העורר לצורך בחינת אפשרות לרכוש רובה מסוג M-16.
ביום 2.10.2018 יצר עבדאללה קשר עם העורר, השניים תיאמו להיפגש באותו היום לשם בחינת רובה מסוג M-16, והעורר כיוון את עבדאללה לנקודת המפגש.
עבדאללה שוחח בעניין עם סוכן משטרתי סמוי שהופעל על ידי המשטרה באותה עת, ואשר הייתה לו עימו היכרות מוקדמת "על רקע סחר בנשק", לשון כתב האישום (להלן: הסוכן). בהמשך לשיחתם, אסף הסוכן את עבדאללה מאזור מגוריו, והשניים נסעו יחד לפגוש את העורר ואת בן דודו בכפר מגוריהם (להלן: עימאד).
בחלוף מספר דקות הגיע למקום המפגש רכבו של עימאד, העורר ירד מתוכו, עלה לרכב הסוכן, והורה לו לנהוג אחרי עימאד עד שהגיעו לסמטה חשוכה בכפר. שם הורה העורר לעבדאללה ולסוכן לעבור לרכבו של עימאד, ואף הוא עבר יחד עימם.
בעודם ישובים ברכבו של עימאד, הוציא האחרון, רובה מסוג M-16קצר מרצפת המושב לצד הנהג, אשר בו ישב העורר. הרובה היה מפורק לשלושה חלקים, ועליו היו מוטבעות חותמות צה"ל שנשאו מספרים סידוריים.
הסוכן בחן את מכלול הרובה, עימאד והסוכן דרכו את הרובה, והסוכן צילם את הרובה כשעימאד מסתיר בידו את המספר הסידורי שלו. לאחר מכן, לקח העורר את הרובה אליו, הניח אותו בין רגליו, והסוכן ועבדאללה עזבו את המקום.
לאחר דין ודברים בעניין מחיר הרובה, הודיע הסוכן כי העסקה לא תצא אל הפועל בשל מחירו הגבוה.
בכתב האישום נטען, כי במעשיו אלה ניסה העורר לסחור בנשק בצוותא חדא ללא היתר כדין; החזיק נשק, נשאו והובילו בצוותא חדא עם עימאד, בתוך יישוב, בלי שהיה בידו היתר לפי דין; והחזיק "נשק צה"לי" שיש עליו "חשד סביר" כי הוא גנוב.
4. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.
3
בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת
המיוחס לו, וקמה נגדו עילת מעצר מכוח סעיף
עוד נטען, כי קמה נגד העורר עילת מעצר אף מכוח
סעיף
5. בדיוןשנערךבביתהמשפט המחוזיביום22.6.2020, הסכיםהעוררלקיומןשלראיותלכאורה להוכחות המיוחס לו ועילת מעצר נגדו. בתום הדיון, ולבקשתו, הורהביתהמשפט המחוזיעלעריכתתסקירמעצרבעניינו של העורר.
6. בהחלטתו מושא הערר, ובלי שהוגש תסקיר מעצר מחמת שביתה במשרדי שירות המבחן, הורה בית המשפט המחוזי על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.
נקבע, בין היתר, כי המדובר באירוע חמור של ניסיון להוציא לפועל עסקת מכירת רובה צה"לי מסוג M-16, וכי בניגוד לטענת העורר, חלקו אינו "שולי", שכן הוא מי שיצר קשר עם עבדאללה שתיווך בעסקה עם הסוכן; המתין לסוכן ולעבדאללה בכניסה ליישוב; ונטל בחזרה את הרובה והניחו בין רגליו לאחר שהסוכן בחן אותו.
עוד נקבע, כי אמנם העורר צעיר ונעדר עבר פלילי, אולם בהתאם לפסיקה אין בנסיבות אלה כשלעצמן כדי להצדיק חריגה מהכלל המורה על מעצר בעבירות המיוחסות לו; וכי עניינו של מחמד, ששוחרר לחלופת מעצר, שונה מהמקרה דנן, שכן שם נקבע שהייתה חולשה בעוצמה הראייתית שאינה מצדיקה את מעצרו.
זאת ועוד, הודגש כי העורר לא התייצב לחקירה לתקופה ממושכת אף שנערכו ביקורים רבים בביתו, נעשו ניסיונות לאתרו, ובני משפחתו ידעו על היותו דרוש לחקירה, עד שלבסוף נעצר בשעת לילה מאוחרת.
מכאן הערר שלפניי.
4
7. לטענת העורר, שגה בית המשפט המחוזי משהורה על מעצרו מבלי לקבל תסקיר מעצר בעניינו, וזאת חרף גילו הצעיר והיותו נעדר עבר פלילי, ולמרות שחלקו בפרשה היה "מינורי" בהשוואה למעורבים האחרים.
עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי משלא בחן את הערבים שהוצעו בעניינו בטרם התקבלה ההחלטה, ומשלא בחן אפשרות למעצרו בפיקוח אלקטרוני.
8. בדיון שהתקיים לפניי, התנגדה באת כוח המשיבה לערר.
לטענתה, צדק בית המשפט המחוזי משלא המתין לקבלת תסקיר מעצר במקרה דנן, וזאת בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לעורר; לכך שעימאד היה עצור עד תום ההליכים והוטל עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל; ולעובדה כי העורר "נמלט" לתקופה של כשנה ו-4 חודשים, ולא התייצב לחקירה.
9. לאחר שעיינתי בערר ובנספחיו, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.
10. נקודת המוצא לדיון בענייננו היא כי עבירות הנשק המיוחסות לעורר בכתב האישום מקימותחזקתמסוכנותסטטוטוריתמכוח סעיף21(א)(1)(ג)(2) אשרלאבנקלניתןלאיינהבאמצעותחלופתמעצראומעצרבפיקוחאלקטרוני.
לנקודת מוצא זו יש להוסיף את הנסיבות המחמירות במקרה דנן, לרבות חלקו של העורר בכתב האישום בתיווך בין עבדאללה לעימאד, מתן הנחיות לעבדאללה ולסוכן, והחזקת הנשק הבלתי חוקי בידיו; העובדה כי המדובר ברובה מסוג M-16 צה"לי גנוב; והתחמקות העורר תקופה ממושכת מגורמי המשטרה ומחקירה, באופן המעורר חשש בלתי מבוטל להתחמקותו גם מהליכי שפיטה או מריצוי עונשו.
11. בנסיבות חמורות אלה, אני סבור כי לא ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר באמצעות חלופת מעצר. על כן, מלכתחילה לא היה מקום להפנותו לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר מעצר.
5
הפניית נאשם לתסקיר במקרים שבהם לא ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו באמצעות חלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני מעמיסה שלא לצורך על שירות המבחן, ועלולה לגרום לעיכוב בקבלת תסקיר עבור נאשמים שכלי זה עשוי להועיל להם – ועל כן יש להימנע ממנה (בש"פ 7873/12 פלונינ' מדינתישראל, פסקה 14(20.11.2012).ראו גם חיה זנדברג "תסקיר מעצר" המשפטיג 155, 165–166 (2008), המציעה להזמין תסקיר מעצר בעניין חשוד או נאשם "במקרי גבול בלבד", כלשונה).
ממילא, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
12. אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, ט"ז באב התש"ף (6.8.2020).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
20051660_J01.docx עע
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
