1

בשם העורר:                       עו"ד נועם בונדר

בשם המשיבה:                    עו"ד יעל שרף

           לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי רשות לערור בנושא מעצר, לפי סעיף 53(א1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, תינתן רק במקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 3270/15 ‏ ‏ פלוני נ' מדינת ישראל (12.5.2015); בש"פ 1152/15 קזאז נ' מדינת ישראל (4.3.2015); בש"פ 2809/14 בזק נ' מדינת ישראל (14.4.2014)).

           אינני סבור כי הבקשה דנן עונה על אמות המידה שנקבעו למתן רשות לערור, ומסקנה זו מתחזקת נוכח תגובת המשיבה, לפיה "בית המשפט ואף המאשימה, נכונים לבחון את שחרורו [של המבקש] לחלופה טיפולית ההולמת את צרכיו, וגורמי הטיפול מגויסים למצוא חלופה מתאימה באופן דחוף, ולשם כך נקבע דיון המשך ביום 29.7.2015".

2

           יש לקוות כי תמצא חלופת מעצר ראויה, אשר מחד גיסא תאיין את המסוכנות הלכאורית, הנשקפת מן המבקש, ומאידך גיסא תבטיח כי הוא יתייצב לדיוני בית המשפט בעניינו, ובכך יבואו הדברים על תיקונם.

           בנסיבות אלה, לא מצאתי כי קיימת עילה כלשהי להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ולפיכך יש לדחות את הבקשה שבכותרת.

           ניתנה היום, ‏י' באב התשע"ה (‏26.7.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15051560_I02.doc  יא