1

 

 

 

 

 

 

 

 

                                          

 

 

 

 

 

1.             בפנייבקשהשלישיתלהארכתמעצרמעברלתשעהחודשים, לפיסעיף 62 לחוקסדרהדיןהפלילי (סמכויותאכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996.

 

2.             ביום 5.5.2020 הוגש נגד המשיב כתב אישום, אשר מייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והמתה בקלות דעת, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין).

 

2

           בתמצית בלבד ייאמר כי על פי כתב האישום, המשיב, בשעה ששהה בחניון בירושלים, שלף סכין והחל לרדוף אחר אדם, אשר החנה את רכבו בחניון (להלן: המנוח). משכשלו רגליו של המנוח, דקר אותו המשיב ברגלו השמאלית בתנועת שיסוף, ומיד לאחר מכן נמלט מהמקום. בעקבות הפציעה המנוח איבד דם רב, ובהמשך – היא הובילה למותו.

 

3.             יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

4.             בדיון ביום 5.5.2020, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת בא כוח המשיב, בהסמכת המשיבה, לדחיית המשך הדיון, לצורך למידת חומרי החקירה.

 

5.             בהמשך לכך, ולאחר שבא כוח המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינו של המשיב, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתו של זה האחרון לקבל תסקיר מעצר לשם בחינת חלופת מעצר, וזאת אף על פי שמצא כי מדובר ב"מקרה גבולי", לנוכח המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב בשים לב למעשים המיוחסים לו.

 

6.             מתסקיר המעצר שהתקבל ביום 28.6.2020 עולה כי שירות המבחן התרשם כי נשקפת מהמשיב מסוכנות גבוהה, לנוכח דפוסי התנהגות אלימים ותוקפניים; כי משפחת המנוח חוששת מפני שחרורו האפשרי; וכי הוריו ואחותו של המשיב לא נמצאו כמפקחים מתאימים עבורו.

 

7.             בתאריך 29.6.2020 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיב לערוך תסקיר משלים, לצורך בחינת חלופות מעצר נוספות, חרף המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב.

 

8.             בתסקיר המעצר המשלים שהוגש ביום 23.8.2020 בחן שירות המבחן אחות נוספת, ומצא שאינה מתאימה לשמש כמפקחת, הואיל והיא מזדהה עם מצוקת המשיב ומתקשה להכיר בבעייתיות במצבו.

 

9.             בהחלטה מיום 30.8.2020 קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח נסיבות ביצוע העבירה, עברו הפלילי של המשיב, המתח בין משפחת המשיב למשפחת המנוח, המסוכנות הנשקפת ממנו, והתרשמות שירות המבחן כי אין במפקחים המוצעים כדי לאיין את מסוכנותו – יש להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

3

10.         ביום 28.1.2021 האריך בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז; בש"פ 326/21) את מעצרו של המשיב ב-90 יום, תוך שצוין כי בתקופה זו יש לצפות להתקדמות בהליך העיקרי באופן שיתבהר "אם המשפט מתנהל או מסתיים בדרך של הסדר טיעון".

 

11.         מעצרו של המשיב הוארך ב-90 יום נוספים, בהחלטת בית משפט זה (השופט ע' פוגלמן; בש"פ 2849/21) מתאריך 2.5.2021. לצד זאת, נקבע כי המשיב יפנה בבקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי תוך עשרה ימים, בה יציע חלופת מעצר הולמת; יעתור להגשת תסקיר מעצר משלים; וכי בית המשפט המחוזי ייתן דעתו בהחלטתו בבקשה לעיון חוזר, לחלוף הזמן מיום הגשת כתב האישום,לעובדה כי טרם החלה שמיעת ההוכחות בתיק, וכן "ליכולת נטרול הסיכון בחלופה המוצעת" על ידי המשיב.

 

12.         בהמשך לדברים האמורים, פנה המשיב בבקשה לעיון חוזר, במסגרתה הציע חלופת מעצר בפיקוח מפקחים, ובכללן אמו, אחותו וחברי משפחה נוספים; ובית המשפט הורה על עריכת תסקיר משלים.

 

13.         בתסקיר המעצר המשלים שהוגש ביום 9.6.2021 נאמר כי לנוכח הסכסוך המתמשך בין משפחת המשיב למשפחת המנוח, כמו גם עמדותיו הקורבניות של המשיב– לא ניתן להעריך הפחתה בסיכון. ביחס למפקחים המוצעים צוין כי הללו יתקשו לזהות מצבי סיכון אפשריים ולפיכך שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרר את המשיב ממעצר מאחורי סורג ובריח.

 

14.         בהחלטתו מיום 10.6.2021 קבע בית המשפט המחוזי כי על אף חלוף הזמן – אשר בחלקו נובע מדחיות לבקשת המשיב, אין מקום להקל בתנאי מעצרו של המשיב, לנוכח מסוכנותו הגבוהה הנלמדת מנסיבות ביצוע העבירה המיוחסת לו, התרשמות שירות המבחן אודות הסכסוך בין משפחתו למשפחת המנוח ועברו הפלילי של המשיב.

 

15.         באשר להתקדמות בהליך העיקרי נטען בבקשה להארכת מעצר, כי לאחר מספר בקשות מצד המשיב וניסיונות גישור בין הצדדים, ניתן מענה לכתב האישום.

 

4

           בתאריך 29.4.2021, בעקבות בקשת בא כוח המשיב לזמן את כל עדי התביעה, הורה בית המשפט המחוזי על העברת דיסק מידי המשיבה לעיונו של בית המשפט המתעד את אירוע הדקירה. בהמשך, נקבעו שני ימי הוכחות לתאריכים 28.10.2021 ו-4.11.2021 וכן הובעה מורת רוחו מהתנהלותו הבעייתית של בא כוח המשיב הנוקט ב"סחבת".

 

           בתאריך 1.6.2021 נקבעה ישיבת הוכחות נוספת לתאריך 8.7.2021. כמו כן, בית המשפט המחוזי הורה כי יועבר לעיונו תיק המוצגים המוסכם על שני הצדדים.

 

           המשיבה העבירה עוד באותו היום תיק מוצגים מוצע לבא כוח המשיב, בציינה כי ככל שלא תתקבל תגובה על ידו עד לתאריך 10.6.2021 – יתפרש הדבר כהסכמתו לתיק המוצגים המוצע.

 

           לאחר שלא ניתנה תגובתו של בא כוח המשיב, הועבר תיק המוצגים בתאריך 13.6.2021 לעיונו של בית המשפט. בהיעדר תגובת המשיב, הורה בית המשפט המחוזי כי יראו את תיק המוצגים כראיות התביעה ועל כן בישיבת ההוכחות שנקבעה לתאריך 8.7.2021 יחלו בפרשת ההגנה.

 

           בא כוח המשיב הגיש הודעת התנצלות על העיכוב, תגובה מפורטת ביחס לתיק המוצגים, וכן בקשה לזמן עשרה עדי תביעה שיחקרו בחקירה נגדית.

 

           בהמשך לכך, ביקשה המבקשת לקיים דיון ובו המשיב יתייחס באופן פרטני לעדים ולצורך בעדותם. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו והורה כי תחת דיון ההוכחות שנקבע לתאריך 8.7.2021 ייקבע דיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי).

 

           במועד הדיון לא התייצב בא כוח המבקשת בשל שביתת הפרקליטים, ובא כוח המשיב נתן הסכמתו לדחיית מועד הדיון תוך שציין כי ניתן לסיים את ההליך בגישור. על יסוד הסכמת המשיבה בעבר להליכי גישור, העביר בית המשפט המחוזי את התיק לגישור, בציינו כי אין בכך כדי "לעכב את המשך ההליכים כסדרם בדבר שמיעת העדים" וקבע את הדיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי לתאריך 5.10.2021.

 

16.         בנימוקי הבקשה מציינת המבקשת כי המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנות גבוהה ומקימים עילת מעצר סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. לא זו בלבד, אלא שנסיבות ביצוע העבירה מלמדים על מסוכנותו הרבה של המשיב, בפרט, לאחר שהמשיב רדף אחר המנוח, שיסף את רגלו בסכין בה החזיק, והותירו בזירת האירוע לאחר שפצע אותו, עד אשר זה מצא את מותו.

5

 

           כמו כן, מפנה המבקשת לאמור בתסקירי המעצר שהוגשו בעניינו של המשיב, ולהחלטותיו של בית המשפט המחוזי אשר בחן את המפקחים המוצעים, מהם עולה כי לא קיימת לעת הזו חלופת מעצר אשר יש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, בפרט בשים לב לסכסוך המתמשך בין משפחת המשיב למשפחת המנוח.

 

           עוד מדגישה המבקשת כי מרבית העיכובים בהליך העיקרי רובצים לפתחו של המשיב; וכי למשיב עבר פלילי הכולל הרשעה בעבירות אלימות, בגינן אף ריצה עונש מאסר בפועל, אשר הסתיים זמן קצר בלבד עובר לאירועים מושא כתב האישום הנוכחי.

          

17.         בדיון שהתקיים בפניי הוסיפה באת כוח המבקשת וטענה כי הוצע על ידה להגיש לידי בית המשפט את תיק המוצגים המוסכם וכן להעיד את המשיב, ואולם, נוכח סירובו של בא כוח המשיב – מתווה זה לא יצא אל הפועל וההליך הפלילי בתיק זה טרם הגיע לסיומו.

 

18.         מנגד טען באכוחהמשיבכי בהתאם למועדי ההוכחות שנקבעו, תידרש הארכת מעצר נוספת; וכי, לשיטתו, התמשכות ההליכים רובצת על כתפי המשיבה, שכן זו האחרונה התעקשה על העדת הנאשם לצד הגשת תיק המוצגים המוסכם.

 

           עוד נטען, כי עברו הפלילי של המשיב כולל שתי עבירות בלבד – האחת משנת 2015 בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בגינה ריצה עונש מאסר בפועל של 100 ימים; והשניה משנת 2012 בעבירה של הסגת גבול;וכי חלף זמן רב מאז ביצוען.

 

           בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שהמשיב עצור מזה כשנה, עותר בא כוחו לשחררו לחלופת מעצר.

 

19.         לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון בפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

 

6

20.         כידוע, במסגרת הארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של נאשם לחירות, אשר חזקת החפות עודנה עומדת לו, לבין האינטרס בדבר שמירה על ביטחון הציבור והצורך להגן על תקינות ההליך הפלילי. בתוך כך, נשקלים מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם; חומרת העבירות המיוחסות לו; וכן קצת התקדמות ההליך העיקרי (בש"פ 7815/19 מדינת ישראל נ' טאייב(1.12.2019)).

 

           זאת ועוד, בין שיקולים אלו מתקיימת "מקבילית כוחות", כך שככל שהתקדמות בהליך העיקרי מתארכת, תנוע נקודת האיזון אל עבר הנטייה לשחרר את האשם לחלופת מעצר. הנה כי כן, חלוף הזמן מהווה שיקול בעל משקל משמעותי בבחינת המשך מעצרו של נאשם, יחד עם זאת, אין בו כשלעצמו כדי להוביל למסקנה שיש לשחררו לחלופת מעצר, בשים לב למסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב לנוכח מעשה העבירה ונסיבות ביצועהּ (בש"פ 4120/19 מדינת ישראל נ' עודה, פסקה 18 (4.7.2019); בש"פ 85/21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה, פסקה 10 (19.1.2021)).

 

21.         במקרה דנן, אני סבור כי טרם הגיעה נקודת האיזון האמורה.

 

           כפי שעולה מטענות הצדדים הליך שמיעת הראיות טרם החל, וזאת לנוכח עיכובים הרובצים על כתפי שני הצדדים. מוטב היה אפוא אילו הצדדיםהיו מסייעים לבית המשפטלהביא לסיומו המהיר של ההליך.

 

           אולם, אין בדברים האמורים כדי להטות לעת הזו את נקודת האיזון אל עבר שחרור המשיב לחלופת מעצר. זאת, בפרט, בשים לבלחומרה הרבה הגלומה בנסיבות ביצוע העבירה המיוחסת לו – שעה שרדף אחר המנוח בחניון, תוך הנפת סכין, ודוקרוֹ באכזריות כה רבה שגרמה לבסוף למותו. לא זו בלבד, אלא שהמשיב נמלט מהמקום, מבלי שהזעיק עזרה. לכך מצטרפים עברו הפלילי של המשיב, הכוללבין היתר הרשעה בעבירת חבלה הגורמת חבלה של ממש; התרשמות שירות המבחן כי משפחת המשיב ומשפחת המנוח עודם מסוכסכים, וכי שחרורו של המשיב עלול לגרום להתלקחות הסכסוך; וכן היעדר חלופת מעצר הולמת אשר יש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

 

22.         סוף דבר, אנינעתרלבקשהומורהעלהארכתמעצרושלהמשיבב-90 ימיםמיום4.8.2021 אועדלמתןפסקדיןבעניינובת"פ7940-05-20בביתהמשפטהמחוזיבירושלים, לפיהמוקדם.

 

           ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"א (‏11.8.2021).

 

7

_________________________

21049830_J05.docx  עע

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,