1

לפניי ערר על החלטתבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטאברהם הימן) מיום 15.7.2019 במ"ת 25166-07-15, במסגרתה נדחתה בקשת העוררים להותיר על כנו מועד שנקבע לדיון באפשרות שחרורם לחלופת מעצר (22.7.2019), וחלף זאת הורה על דחיית הדיון ליום 7.8.2019.

2

המדובר בהחלטה דיונית אשר מצויה ברגיל בפררוגטיבה של הערכאה המבררת (ראו בש"פ 7813/18גיוסי נ' מדינת ישראל(‏1.11.2018)). ואולם, במקרה זה משמעותה המעשית של ההחלטה היא כי הדיון לא יוכל להתקיים אלא בסוף חודש אוגוסט 2019, דהיינו –כשלושה חודשים לאחר שבית משפט זה הורה על שליחת העוררים לקבלת תסקיר על מנת לבחון את אפשרות שחרורם לחלופת מעצר (החלטת כבוד השופט דוד מינץמיום 30.5.2019 בבש"פ 3418/19). הסיבה לכך היא שבאי כוח העוררים כבר קבעו לעצמם תכניות לפגרת בתי המשפט, וזאת בהסתמך על המועד שהיה קבוע לדיון בתיק (יום 22.7.2019), ועל כן אם לא יקוים הדיון בימים הקרובים, ניתן יהיה לקיים את דיון בעניין העוררים רק בעוד למעלה מחודש.

במצב דברים זה, ובשים לב לנסיבותיו של התיק בו עסקינן, ולהתמשכות מעצר העוררים (כארבע שנים) סבורני כי אין זה ראוי שהדיון ידחה בצורה כה משמעותית. על כן הנני מורה, באופן חריג, כי על בית המשפט המחוזי לקיים דיון בשאלת שחרורם של העוררים לחלופת מעצר לא יאוחר מיום 27.7.2019. למותר לציין כי אינני מביע עמדה לגופו של עניין.

ככל הניתן, ראוי כי שופט הבקיא בתיק מורכב זה יקים את הדיון האמור. ואולם, ככל שהדבר איננו אפשרי, ינותב התיק לשופט אחר לצורך הדיון.

          ניתנההיום, ‏י"טבתמוזהתשע"ט (‏22.7.2019).

_________________________

19048710_Y03.docx  יח