לפניי השגה שהוגשה כבקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי (השופט ב' שגיא) בת"פ 29908-10-17 מימים 25.7.2022 ו-15.1.2023. בהחלטות אלה דחה בית המשפט המחוזי את בקשות המבקש לפריסת חוב הקנס והפיצויים שהוטלו עליו בגזר הדין שניתן בהליך, בקובעו כי הגורם המוסמך לעניין זה הוא המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המרכז לגביית קנסות).

           מבלי להידרש לאופן ההשגה על החלטות אלו, דין הבקשה להידחות. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הסמכות לפריסת חוב בגין קנס או פיצויים, מסורה למנהל המרכז לגביית קנסות, בהתאם להוראות סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. אוסיף כי הדרך להשגה על החלטת המרכז לגביית קנסות, אינה בפנייה לבית המשפט הדן בהליך הפלילי, אלא בבקשה לעיון חוזר ובהשגה מנהלית לפי תקנות 18-17 לתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996, לפי העניין, ורק לאחר מיצוי המסלול האמור, בעילות המתאימות, באמצעות עתירה לבג"ץ (ראו: ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל, פסקה 20-16, 23 ו- 32 (6.3.2017); בג"ץ 4062/22 סטל נ' רשות האכיפה והגביה (30.6.2022); בג"ץ 1657/21 זידאן נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (11.3.2021)).

           אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏כ"ד בטבת התשפ"ג (‏17.1.2023).

_________________________

23004450_X01.docx אפ